השמאל עם אבו-מאזן

יוסי אחימאיר , ו' בתשרי תשע"ה

יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
עניין אישי

...והשמאל הישראלי בשלו.

כאילו לא היה נאום באו"ם של ראש אש"ף, כאילו לא נישאה בעצרת הכללית מסכת של שקרים, דיבות ועלילות, שאפשר לסכם אותם במלה אחת: שנאה. ובכמה מלים: שנאה לנתניהו, שנאה לממשלת ישראל, שנאה למדינת ישראל.

וכיצד יודעים שהשמאל הישראלי בשלו, גם לאחר הנאום המזעזע של בן שיחם של שמאלנינו מרמאללה? לא רק מדברי ראשת מרץ, זהבה גלאון, שמצדיקה מיידית את אבו-מאזן, בזה לראש ממשלת ישראל ותולה בו את האשמה לנאום האנטישמי של ראש אש"ף. השמאל הישראלי בשלו על פי דוא"ל שהגיע לכתובתי והציע לי להימנות על חותמי מודעה שנועדה להתפרסם בביטאון השמאל ("הארץ").

בפנייה לשמאלנים, כולל "שמאלן" כמוני, הוצע להם לחתימה ולהזדהות נוסח עצומה, כהאי לישנא:

"נכבדינו נשיא ארה"ב ברק אובמה וראש-ממשלת ישראל בנימין נתניהו, לקראת פגישתכם היום בוושינגטון, תושבי הנגב המערבי, אנשי ביטחון בכירים, חתני פרס ישראל, יוצרים, תעשיינים ופעילים חברתיים, קוראים לכם לא להחמיץ את חלון ההזדמנויות שנוצר במזה"ת באחדות אינטרסים עם מדינות ערב המתונות. צו השעה – ועידת שלום בינלאומית במזה"ת, ברוח יוזמת השלום של הליגה הערבית. כי כולנו מבינים – הביטחון האמתי הוא בהסדר מדיני!"

מודעה זו תתפרסם כנראה בבוקר יום רביעי. במקומה מצאנו הבוקר ב"הארץ" מודעה מקדימה ולשונה קצרה וחדה: "טיעוני מחמוד עבאס – אמת, טענות נתניהו – עלילות דברים". על החתום: נתן זך. אכן, משורר עברי, אוטו-אנטישמי, שמפיץ תרבות של שנאה עצמית ו"מאיים" עלינו שוב ושוב בירידה מן הארץ...

המודעה ה"שפוייה" יותר – אם תתפרסם (כמובן, ללא חתימתי) - באה לאחר נאום השיטנה קבל תבל כולה של מי שנחשב למנהיג ה"מתון" של הרשות הפלשתינית. המנהיג הזה, מכחיש השואה, לא בחל בהטלת בוץ ורפש על ישראל, בהפצת כזבים אנטישמיים – בלא להזכיר כלל את רצח שלושת נערינו ואת אלפי רקטות והטילים ששיגרו שותפיו הישנים-חדשים, אנשי החמאס מעזה.

לתומינו סברנו, שהנה ניקרית הזדמנות לשמאל, להגיב פעם אחת תגובה מתבקשת, המבקרת ללא סייג את נאום האיומים שכוון נגד כולנו, ימנים ושמאלנים, ולהוכיח כי למרות העמדות המוכרות של העבודה, מרץ ודומיהן, והנכונות לוויתורים עד הסוף – השמאל יצדיק את "צוק איתן" ויגן על עמדת ישראל במלחמה שנכפתה עליה מעזה מול כזבי מחמוד עבאס ואיסמאעיל הנייה.

סברנו שאולי הפעם, באופן יוצא דופן, יתייצב השמאל האחראי והאופוזיציוני, במערכה המדינית הקשה, לצד ממשלת ישראל והעומד בראשה – והתבדינו.

בודדים מראשי השמאל אשר בכל זאת גינו את דברי הבלע – למשל יו"ר העבודה ח"כ יצחק הרצוג, שלא מכבר "עלה לרגל" לרמאללה – מיהרו באותה נשימה להאשים את מדיניות ממשלת נתניהו כאחראית להשתלחויות של ה"ראיס" הפלשתיני. ללא ספק, השמאל מחמיץ הזדמנות להתייצב עם רוב העם אל מול הטרור המדיני שמפעיל אבו מאזן. בכך מאבד השמאל עוד מאמינותו בעיני הציבור הרחב.

כשאנשי שמאל מדברים על "חלון ההזדמנויות", הם מתכוונים בפשטות לכניעה מוחלטת מראש לכל התביעות הפלשתיניות, כפי שגם המדינות הערביות ה"מתונות" מנסות לקדמן. הם מעלים מאוב את הרעיון הנואל של "ועידה בינלאומית", שאינה אלא טריבונל שיחרוץ את דינה של ישראל לנסיגה טוטאלית לקווי 67.

זוהי משאת-הנפש של אבו-מאזן. זוהי שאיפת-הלב של השמאל הישראלי כולו. לא רק נתן זך ודומיו.

הסדר מדיני? ועידה בינלאומית? חלון הזדמנויות? אחדות אינטרסים עם מדינות ערב המתונות? למה להצטעצע במלים מכובסות ובביטויים מולבנים? למה לא יגידו דוברי השמאל דוגרי: בואו נקבל מראש את כל דרישות הפלשתינים, הבה ניסוג מיהודה ושומרון, ממזרח ירושלים, נעקור את כל היישובים היהודיים ונקלוט עשרות פליטים בתוככי ישראל?

התשובה לאבו-מאזן ולשמאל הישראלי באה מפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, כאשר זרק לחלל האוויר בעצרת האומות את המושג, שלא הכל בימין אהבו לשמוע: "פשרה היסטורית".

בעוד שאבו-מאזן רוצה להבטיח מראש את תוצאות המו"מ, את הכרעתה הצפוייה של הוועידה הבינלאומית, לאמור נסיגה טוטאלית של ישראל והקמת מדינה פלשתינית ביהודה, שומרון ועזה - נתניהו מדבר, ובדין, על מו"מ שאין לדעת מראש את תוצאותיו אלא רק זאת - מו"מ שיוביל לפשרה, שבה כל צד יצטרך לעשות ויתורים, לתרום את חלקו ובכך לתת סיכוי להסכם שלום בר-קיימא.

פתרון שינבע ממו"מ כן וישיר אינו תואם בהכרח את רצונו מרחיק הלכת של אבו-מאזן, ואינו מספק כנראה את השמאל בישראל, אבל גם איננו מקובל על הימין הקיצוני בתוכנו. אין מה לעשות, גם על ישראל יהיה לעשות ויתורים כואבים – אבל זאת למען שלום אמת, קץ הסיכסוך והבטחת ביטחונה של ישראל. זה היה המסר בדברי נתניהו.

אכן, גם אחרי נאום ההסתה והשקרים של אבו-מאזן, גם לאחר נאום התשובה המוחץ של ראש ממשלת ישראל, השמאל שלנו מסרב להתפכח, להכיר במציאות העגומה, שלא ישראל אשמה בה. הוא נכון לקבל את כל תביעות הפלשתיניים – אפילו בלי משא ומתן. ולכן, כל "תותחיו" ישגרו בליסטראות עלובות לעבר ראש הממשלה נתניהו, בסגנון הצפוי: "איזה מסר היה בנאומו?"

הוא שאמרנו: השמאל הישראלי בשלו. השמאל שלנו ברובו מסכים עם אבו מאזן. מתיישר עם נתן זך. השמאל ברובו מנותק מן המציאות, חי באשליות, שקוע בהזיות, ממשיך לטמון ראשו בחול המזרח-תיכוני.