עשרים ושש הקפות

הרב ישי אביעזר , י"ט בתשרי תשע"ה

הרב ישי אביעזר
הרב ישי אביעזר
צילום: עצמי

הקפות בסוכות והקפות בשמחת תורה. בחג הסוכות מקיפים הבמה בבית הכנסת, שתים עשרה פעמים עם ארבעת המינים.

חמש פעמים בשישה ימים (להוציא שבת), ועוד שבע בהושענא רבה. בשמיני עצרת מקיפים ארבע עשרה פעמים עם התורה, שבע בערב ועוד שבע בבוקר. מה עניינן של ההקפות בשני הזמנים, והאם יש קשר ביניהן?

ההקפות עם ארבעת המינים, הן זכר להקפות שהקיפו במקדש את המזבח (משנה סוכה ד,ה). נחלקו אמוראים בגמרא (שם מג), אם ההקפות במקדש היו עם ערבות בלבד, או עם לולבים ושאר המינים. אך התלמוד הירושלמי מבאר שההקפות במקדש הן זכר להקפות שהקיפו את יריחו בכיבוש הארץ. נמצא לפי זה שכיבוש ארץ ישראל בימי יהושע בן נון, הוא יסוד מנהג ההקפות של חג הסוכות במקדש, ובגבולין.

מדוע היה צורך בהקפות העיר יריחו? וכי לא יכול היה הקב"ה להפיל את העיר לפני בני ישראל ללא ההקפות? מסתבר שלא בכדי היה ציווי על הקפות. הקפת העיר שישה ימים, בכל יום פעם אחת, וביום השביעי שבע הקפות, עניינן קנייה של המקום. כשמקיפים את האובייקט קונים אותו וכובשים אותו. כך נעשה קניין גם על ידי הליכה במצרי השדה, כדי לקנות אותו. כיבוש העיר לא נעשה בידי שמים בלבד, כי אם על ידי הקפות העיר של בני ישראל.

שופר היובל שנשמע בהר סיני, 'במשוך היובל המה יעלו בהר', הוא שופר האיל מעקדת יצחק (רש"י שמות יט,יג). יובל הוא שם האיל, שהוקרב תחת יצחק בהר המוריה (רש"י שם). נמצא שתקיעת השופר בראש השנה מזכירה את העקדה על ידי מראה השופר, מזכירה גם את קול השופר בקבלת התורה, ומזכירה את קולות השופר בכיבוש הארץ. מסירות הנפש של אברהם ויצחק בהר המוריה, הם היסוד לקבלת התורה ולכיבוש הארץ.

לפיכך ניתן לראות את ההקפות בחג הסוכות, כהמשך לתקיעת השופר בראש השנה. מה שנעשה בהכנעה ובכפיפות קומה כשופר בראש השנה, נעשה בסוכות בזקיפות קומה של לולב. מה שנעשה בתקיעת שופר של ראש השנה, נעשה בהקפות חג הסוכות ובהקפות שמחת תורה.

חמש הקפות סוכות ושבע הקפות הושענא רבה, הן הקפות של כיבוש הארץ. ארבע עשרה הקפות שמחת תורה, הן הקפות של קבלת התורה. יש קשר אמיץ בין הקפות אלה להקפות אלה. מקיפים את הקרקע כדי לקנות ולכבוש אותה, ומקיפים גם את הסוגיה בשכלנו כדי לקנות אותה ולכבוש אותה. הקפת הסוגיה הנלמדת מכל צדדיה, מורה על הבנת הדבר מכל צדדיו.

מתבאר מתוך כך ששני סוגי הקפות הם, הקפות של ארץ ישראל והקפות של תורה. גם תורה וגם ארץ ישראל ניתנות במתנה, אך יש צורך לכבוש אותן. הצד השווה שבהן הוא שבשני העניינים יש להשתמש באותו קנין. כפי שהתורה מנסחת את היחס לשתיהן במילה 'מורשה', המלמדת שתורה וארץ ישראל חד הם.

והנה עשרים ושש ההקפות נרמזות גם בשם הוי"ה, המלמדות על נותן התורה ועל נותן הארץ. קבלת התורה וקבלת הארץ נעשית בהקפה. פירש על כך ר' מנחם ברקאי ע"ה, שהקפה כמוה כקניית דבר בלי תשלום, שייפרע רק מאוחר יותר על ידי הקונה. כך הוא הדבר בתורה ובארץ. אנו מקבלים אותם בהקפה על מנת לשלם במשך הזמן.

את התשלום על התורה אנו פורעים על ידי לימודה, ואת התשלום על ארץ ישראל אנו פורעים על ידי החזקתה והתיישבותה. שני הקניינים האלה יכולים להתבצע רק על ידי מסירות נפש, הנלמדת ממעשה העקדה. על כן נתקע בשופר של עקדה בהר סיני, ונתקעו שופרות יובלים בכיבוש הארץ.

נמצאו עשרים ושש ההקפות המשך לראש השנה, בהתגלות מפוצלת של שופרות בכיבוש הארץ של חג הסוכות עם ארבעת המינים, ותורת סיני בהקפות התורה בשמחת תורה של שמיני עצרת.