רב, ולא רק בתאוריה

אלירן ביתן , כ"ו בתשרי תשע"ה

אלירן ביתן
אלירן ביתן
עצמי

אתמול למדתי להעריך שלוש 'חוצפות' שהשתלמו לי בחיים. הרב שמואל אקשטיין ליווה אותי קרוב ל-15 שנה ואתמול ליווינו אותו בצער למנוחת עולמים לאחר מאבק ממושך במחלה קשה.

חוצפתי הראשונה:

בכיתה יא' במהלך שיעור מחשבת, למדתי בהחבא למבחן התיאוריה בעודי תלמיד לנהיגה צעיר ופעור. הרב אקשטיין שהיה גם המורה למחשבת וגם ראש הישיבה, ביקש ממני לסגור את החוברת שלא שייכת לשיעור. אני בחוצפתי, זכרתי שבעברו הרב התעסק במכונאות רכב. על כן הצעתי לו דיל; אני סוגר בתנאי שהוא מלמד אותי את כל נושא המנוע, הרב חייך והסכים.

בערב כשכמובן שכחתי מהענין, הוא התקשר למדריך שלי בפנימיה וביקש שיגיד לי את השעה המתאימה שאבוא לביתו ללמוד את ענין המנוע, ואכן, כך היה.

חוצפתי השניה:

כשלמדתי בישיבת ההסדר בשדרות, אותו רב הגיע ללמד פעם בשבוע בישיבה. שוב, אזרתי אומץ וביקשתי ללמוד חברותא.

"חברותא" - לימוד בזוג, בד"כ מיועד לשניים שהם יחסית באותה רמה של החומר הנלמד, כשרב גדול ב40 שנה מהתלמיד בכמות ובאיכות זה לא עונה כ"כ על ההגדרה של חברותא...)

כהרגלו, חייך והסכים ברצון, כך למדנו עד שהתגייסתי.

לאחר הגיוס, כיוון שגרנו באותו הישוב - בכל פעם כשחזרתי מהבסיס לבית התקשרתי מהדרך לשאול אם מתאים שאעבור ללמוד "חברותא", תמיד, אבל תמיד זה היה זמן נח בשבילו ורעייתו היקרה הייתה מפנקת אותנו במטעמיה. גם לאחר השחרור המשכנו ללמוד יחד.

חוצפתי השלישית:

כשסיימתי את הלימוד בישיבה בשיעור ה', אני התחתנתי והוא העתיק את מקום מגוריו לעיר שדרות כך שבעצם אין לנו יותר מקום מפגש קבוע. אך לא רציתי לוותר על העונג, שוב, ביקשתי להמשיך את הלימוד בצורה טלפונית בכל יום שישי. הוא חייך והסכים ברצון.

וכך בכל יום שישי, מכל מקום - חו"ל, מילואים ואף מתוך חדר לידה, אני מתקשר להנות מ"חברותא" של רבע שעה טלפונית ומסכם בכתב את מילותיו הקדושות.

9 שנים, כן, 9 שנים של "חברותא" מלאת אופטימיות, חכמת חיים וחיוך אבהי אוהב.

אגב, האבא האוהב הזה הוא אב לעשרה ילדים וב"ה עשרות נכדים, כל יום כל אחד מילדיו מתקשר להיוועץ עימו על כל צעד ושעל. וכל זה מלבד אלפי התלמידים שהעמיד בחייו.

במהלך 15 השנים האחרונות ה"חברותא" שלי ניצח את המחלה הארורה פעמיים, וגם אותה ניצח עם חיוך.

אך היא חזרה בשלישית.

לפני שלושה חודשים לאחר מלחמה ארוכה, ביקש להתנצל שאין יותר בכוחו לדבר והמשכנו להתכתב.

אתמול נפרדתי ונפרד העולם מאיש יקר, אוהב, אהוב, רב, חבר, מדריך, אב ומחנך דגול ובעיקר חברותא לחיים.

הרב שמואל אקשטיין זצוק"ל, נח בשלום על משכבך ותהיה מליץ יושר עבור עמך, ארצך ומשפחתך.

אוהב וכבר מתגעגע,

ה"חברותא" שלך.