חברת 'לוֹבֶנְשֵן' ומורשתו של נח

הרב ישי אביעזר , כ"ט בתשרי תשע"ה

הרב ישי אביעזר
הרב ישי אביעזר
צילום: עצמי

יועצי התדמית של החברה המפורסמת, יעצו לה להסיר מהמדפים את משחת השיניים שלה.

הסיבה - ירידה דרסטית ברמת הפופולאריות של המשחה ברחבי תבל. כינוסים ודיונים בעלי משקל חברתי וכלכלי, ליוו את המהלך בחברה, שאמורה הייתה לקבל החלטה לכאן או לכאן. ברור היה שכל החלטה שתתקבל, תקבע את מעמדה של החברה בזירת השיווק הבינלאומית.

מה התברר? את שפופרות המשחה ייצרו בחברת 'לובנשן' על פי הדגם של סגר המוסר בתנועה סיבובית. כדי להשתמש במשחה היה צורך לסובב את הסגר, להסירו, להוציא מעט משחה על המברשת, ולסגור את הסגר בהברגה.

תחקירני החברה ובעלי הנתונים העלו במחקרם, שהירידה בהכנסות החברה נעוצה בעובדה הזאת. בדיונים וכינוסים על העניין, המליצו יועצי התדמית להחליף את הסגר בסוג אחר, בו אין צורך להשתמש בתנועה סיבובית כדי לפתוח את השפופרת. הסגר המומלץ הבטיח פתיחה קלה, שעל ידה הוא נשאר מחובר לשפופרת, ורק קצהו האחד נפתח. עם סיום השימוש, מוחזר הסגר למקומו על ידי לחיצה.

החברה יצאה לדרך חדשה, תוך החלטה לשוב ולבדוק את התוצאות ברבעון הקרוב. ואכן התברר שהדיאגנוזה הייתה נכונה. הקונים הפוטנציאליים של המוצר שמשכו את ידיהם מהסגר הישן, שבו ורכשו את המוצר בעל הסגר החדש. ההתאוששות בריווחי החברה היו מהירים ומוצלחים.

מה לחברת 'לובנשן' ולנח?

ובכן, נח נקרא על ידי אביו על שם הנוחיות – "ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה' ". מתברר מהכתוב שהייתה לאנושות בעיה וקושי בעבודת האדמה. קללת האדמה מאז אדם וקין, לא נענתה ליוגבים ולכורמים. לכן קרא למך לבנו נח, כהתוויית דרך שיביא בעבודת האדמה. כך מובן מפירוש רש"י, שהמילה 'ינחמנו' אינה מלשון נחמה אלא מלשון מנוחה: "עד שלא בא נח לא היה להם כלי מחרשה והוא הכין להם".

למך אם כן, ראה בעיני רוחו את בנו מביא מזור לאנושות. הייתה זו נבואה שהגשימה את עצמה. הוא הורה לבנו את הדרך על ידי מתן השם נח. המצאת המחרשה של נח הניחה מהמצב הקשה הקודם, ושינתה את פני הדור. עד כה הוציאה הארץ קוצים ודרדרים מקללתו של אדם הראשון, אך עם המחרשה הפכה האדמה למקור ברכה, ולתנובה של יבולים לרווחת האדם.

האירוע הזה של יצירת מחרשה, היה דגם ומודל לאנושות איך הופכים מציאות קשה למציאות נוחה יותר. המצאת המחרשה הניעה את ההמצאות הבאות במהלך הדורות, עד חברת 'לובנשן' עם צורת הסגר בשפופרת משחת השיניים. אך יש הבדל מהותי בין מחרשת נח לשפופרות 'לובנשן'.

מחרשת נח הצמיחה עבודה יצרנית של עמל ויצירה, אך שפופרות 'לובנשן' לימדו עצלות ונהנתנות. הפטנט העולמי של חברת 'לובנשן', השתלב להפליא במודרנה העולמית לחפש את הנוחות המרבית, כדי לחסוך כל מאמץ ואנרגיה. זו לא הייתה שיטת נח.

נח אומנם נקרא על שם הנוחות, הבאה כתוצאה משינוי דפוסי תרבות ויצרנות, אך לא על שם העצלות. הצופה בטלוויזיה שהתרגל לא לקום ממקומו, כי אם להשתמש בשלט רחוק, התחנך לנהנתנות, שכל קושי ובעיה ייצרו בפניו מחסום בחיי היומיום. הנוחות של נעילת מכונית בלחיצת כפתור במקום סיבוב מפתח, היא בדיוק אותה נוחות שבגללה ירדו הכנסותיה של חברת 'לובנשן'.

המורשת של נח היא התמודדות עם קשיים ופתרונם, כדי לייעל ולתקן לשפר ולקדם. אך אם ההמצאות יוצרות נהנתנות, המסיגה התקדמות של חיי יצירה, אין זו נוחות כי אם עצלות. חברת 'לובנשן' היא מודל לחשיבה, איך לא להתאמץ ואיך לחסוך כל אנרגיה, הגורמת לפינוק ונוחות. המורשת של נח, היא נוחות של יצרנות עמל כפיים וחדוות יצירה, היוצרים חיים בריאים של עשייה וחינוך עצמי. המורשת הזאת היא שבנתה עולם חדש, על חורבות עולם מושחת, שראה בהפקרות ובנהנתנות את האידיאל של החיים.