גיור סיטונאי מעודד התבוללות

הרב מאיר גולדמינץ , ד' בחשון תשע"ה

הרב מאיר גולדמינץ
הרב מאיר גולדמינץ
צילום: עצמי

אפתח במעשה שקרה לי אישית.

יום אחד פנה אלי חבר מהמילואים, ושאל אותי אם אני מכיר היכן והיאך מתגיירים.

שאלתיו, לשם מה הוא מברר, והוא השיב לי, שיש לו חברה שאינה יהודיה, הקשר ביניהם הולך ומתחזק, והם חושבים ברצינות על חתונה. הוא הכריז בפָנַי ש"עם גויה – בשום פנים ואופן הוא לא יתחתן", ולכן הוא מברר היכן תוכל חברתו להתגייר.

עניתי לו, שכדי להתגייר צריך לשמור תורה ומצוות. האם חברתו בשלה לכך? האם הוא מעוניין להקים יחד איתה בית "דתי"?

הוא הודה בכנות שלא, ושאל, האם אפשר "לסדר משהו", והאם ישנו רב שיוכל להקל בעניין.

בסופו של דבר, התקוה שיום אחד יִמָצֵא הרב שיוכל להקל עליו את תהליך הגיור גם מבלי שיצטרכו לשמור מצוות ברצינות, הביאה אותו להמשיך להיות איתה בקשרי חברות. חברות שהלכה והתהדקה, עד שהיתה לו חשובה יותר מהצהרתו הראשונית שלעולם לא יתחתן עם גויה. הוסכם על שנינו, שאילו היה ברור לו מראש, שבתנאים כאלו אין שום סיכוי לגייר אותה, קשר זה כלל לא היה נוצר, וודאי שלא היה מתקדם.

אני מעריך, שסיפור זה אינו מקרה חריג. יהודים רבים, אפילו חילונים, רוצים להישאר יהודים, וודאי חשוב להם שצאצאיהם לא יאבדו לעם היהודי. הסיבה המרכזית שהם נכנסים לקשר עם בת זוג שאינה יהודייה היא, משום שהם מסתמכים על הגיור שיבוא בשלב מאוחר יותר. הידיעה שישנם רבנים שימצאו את הדרך לגייר את בת זוגם, היא זו שמשקיטה את מצפונם בבואם לבחור בת זוג נוכרית.

נישואין עם גויה, הינו טאבו בקרב ציבורים רבים. גם בני המשפחות החילוניות ביותר, רוצים שכל צאצאיהם ישארו יהודים. אם אחד מבני המשפחה יתקרב לבת זוג שאינה יהודייה, רבים מבני המשפחה ינסו לדבר על ליבו שיחפש מישהי אחרת. אך הקריאה לגיור המוני שמה בפיו את התשובה: אל תדאגו אחי ואחיותי, אל תחששו אבי ואימי, אל תיבהלו סבי וסבתי, אם הקשר יתקדם, היא תתגייר. – גיור עתידי, שמשתיק את המשפחה המנסה למנוע נישואי תערובת.

*

ואולי,

לא רק ההתבוללות היום מקבלת עידוד רב מהקריאה בקול גדול לגיור "מסביר פנים", אלא כל יצירת הבעיה נוצרה מתוך הסתמכות על הגיור העתידי.

"יש בארץ מאות אלפי גויים המעורים בחברה הישראלית. הם דוברי עברית, משרתים בצבא ונראים כישראלים לכל דבר. מה ימנע מיהודי שאינו חזק באמונתו מלהתחתן עימם?" טוענים תומכי הגיור ההמוני.

אך נהיה חייבים לעמוד מול השאלה: איך נוצר מצב שישנם בארץ מאות אלפי גויים הנראים ישראלים? מדוע לא עמדנו בתוקף שיתוקנו הסעיפים המתאימים בחוק השבות, כדי למנוע את כניסתם ארצה? מה חשבנו כאשר הגיעו לכאן כל אותם מאות אלפי הנוכרים?

התשובה היא פשוטה: חשבנו שהם יעברו גיור.

כל העוסקים במלאכה, שידעו שיש בין העולים רבים שאינם יהודים, העלו אותם ארצה מתוך הנחת יסוד שיגיירו אותם. אפשר לשאול את מי שעסק אז בקליטתם. זו היתה התפיסה הרווחת: כל הגויים הבאים ארצה יגויירו לבסוף, ועל דעת כן הביאו אותם.

אם נהיה כנים, אזי הקריאה היום לגיור, אינה פותרת את בעיית נישואי התערבות וההתבוללות. אדרבא! היא יצרה אותה! הידיעה שתהיה קריאה כזו, הנחת היסוד שיום אחד יבוא הגיור ההמוני, עליה בדיוק הסתמכו אלו שהביאו ארצה את מאות אלפי הגויים- לב סוגיית ההתבולות והגיור.