19 שנה שהלקח לא נלמד

לעומת המסרים של השמאל, חשוב לחדד כי המסר מ'רצח רבין' הוא להגביר את העוצמה והטוב של ציבורנו בעוז וענווה.

הרב משה (מוסא) כהן , ו' בחשון תשע"ה

ערוץ 7

לקראת יום השנה לרצח יצחק רבין, סרטון קצר החזיר אותי לעוצמות הקיץ האחרון.

בדף הפייסבוק של 'תנועת בני עקיבא בישראל' התפרסם השבוע הסרטון שהעביר בי כאב חד ובעיקר תהיות רבות. היצירה הוירטואלית הקצרה פורסמה כחלק מהשתתפות תנועת בני עקיבא בעצרת הזכרון לרבין בכיכר בתל אביב. עצם החלטת התנועה להשתתף בארוע היא לגיטימית אם כי גם לאלה המדירים רגליהם משם יש על מה שיסמוכו.

כשצפיתי בסרטון במדריכת בני עקיבא שאומרת כי בקיץ האחרון "הגזענות שטפה את הרחובות" ובהמשך הטקסט נאמר כי "השיח הפך אלים ומתלהם וויתרנו על הגבולות שלנו והגענו למקומות חשוכים" נדהמתי.

אם לא היינו חיים פה הייתי בטוח שמדובר על ההתקפות הבלתי פוסקות נגד יהודים ברחבי יהודה ושומרון וירושלים, אבל בתוך עמי אנכי יושב ויודע כי הטקסטים האלה מלאי ארס ומיועדים כדי לפגוע בי ובציבור הרחב אליו אני שייך יחד עם האמונות והדרך אותה הוא מייצג. התפלאתי לשמוע ולקלוט את המסרים שעלו בסרטון. הדיבור על "קיץ קשה שחידד את הקיטוב, שהיינו במציאות חסרת דמוקרטיה" החזיר אותי לאותו קיץ.

מדינת ישראל התאחדה סביב חטיפתם של שלשת הנערים הי"ד. ארוע שהעביר את החברה הישראלית רובה ככולה, טלטלה וכאב עמוק. במוקד העניין עמדו שלושת המשפחות היקרות. באצילות נפש, בעוצמה, בממלכתיות ובמסרים מאחדים. שלושת החטופים, נערים מישיבות תיכוניות וגבוהות, שהדיבור עליהם העלה קוים לדמיות יפות ומיוחדות, עסוקים בערכים והתנדבות, תורה ועבודה.

ארוע קשה זה וסיומו הכואב הובילו אותנו למבצע צבאי בעזה. מבצע שהביא למימוש את הטוב והיפה של עם ישראל באשר הוא. התגייסות המילואים בתפוסה מלאה, סדיר שחיפש משימות, עורף עוטף ואוהב, מפנק ומפרגן. מאפיות וספרים. מצרכי מזון והגיינה. ביגוד ועוד ועוד.

בתוך כל זה יצאו משלחות בני נוער רבות לסייע למשפחות עוטף עזה בשמירה על הילדים, ארגון המקלטים, משימות מטעם העיריות, כבאות והצלה, מדא ועוד. גופים חדשים נולדו כמו המטה לחוסן לאומי וכמוהו רבים, אירחו ברחבי הארץ משפחות וילדים, ימי כיף וכל מה שניתן לדמיין ולהעלות על הדעת. עם ישראל היה שותף לחיבור היפה הזה. תחושה של אחדות וביחד. הציבור הרחב וה"שטח" העממי שידר עוצמה של חיבור ואחדות.

כמי שביקר בבית החולים וליווה בן משפחה, חייל פצוע, ניתן היה לראות את היפה והטוב הזה קורן וזורח.

עם ישראל ברובו הגדול, היה שותף, אך ראוי לציון מיוחד בתוך המהלך כולו בלטה הציונות הדתית כמי שעסקו רבות, הרבה מעבר למספרם היחסי בחברה. עשרות תלמידי הישיבה התיכונית בה אני עובד השקיעו את מרבית חופשת הקיץ בתרומה בדרום. משפחות החטופים זכו להערצה ופרגון על כל במה אפשרית והראו לעם כולו דרך אמונה ולאומיות מהי.

יצאנו מהימים הללו חזקים ומאוחדים, מאושרים מהעוצמות שגילה העם כולו והציונות הדתית בתוכה וגם במיוחד שלה. דיברנו עם תלמידנו על עם כלביא יקום, שאומנם כשרובץ הוא נראה חלוש אך כשצריך הוא מתגבר כארי ומתנשא.

יחד עם הרוב המכריע הזה, היתה, כבכל מקום וזמן, צעקנים שוליים שניסו להעכיר את האווירה וב"ה ללא הצלחה. השתדלו להפגין ולהרעיש, לומר את המפריד והמחלק אך ללא הועיל.

וכך כשאני צופה בטיעון ש"הגזענות שטפה את הרחובות" אני מבקש תשובה והסבר על מה מדובר פה. האם זה מה שהיה? האם הכוונה היא לתאר את ההתנהגות של תושבי מזרח ירושלים והמשולש, זועבי ואנשי הזוועה האחרים? שורפי הרכבת ומיידי האבנים על משפחות וילדים? האם זוהי המציאות שחוינו "בקיץ האחרון" כדברי הסרטון?

ואז במעבר חד ממשיך הבחור לומר "הלקח לא נלמד" איזה לקח אתם בטח שואלים? 19 שנה לרצח ועדיין אנחנו לא דמוקרטים ואולי גם אשמים ברצח.

כבר 19 שנה שהלקח לא נלמד. אנחנו ציבור שיכול וצריך לשמוח בעצמו, להתגאות כדברי הפסוק ויגבה ליבו בדרכי ה'. נדרשים להרים ראש. לזקוף קומה, להישיר מבט, להבליט את הרוב המשמעותי שלנו שחי דמוקרטיה ואינו מתלהם. אינו גזען מעבר להיותו יהודי המתחנך על ישראל באומות כלב באיברים. שומר על הגבולות שלו והולך באור ובטוב.

צר היה לי לראות לאן מוביל המסר את ילדיי ותלמידי, ציבורי ושכניי, ילדי תנועת הנוער ביישוב ובעלוני השבת.

צר לי על השימוש שיעשו במסרים אלו השמאל הקיצוני ובאופן טבעי ,כאמירות: אתם אכן אשמים וברור שלא למדתם את הלקח. ואז נשוב ונתנצל, נתרפס ונאבד את הגבולות שלנו. נגיע למקומות חשוכים ונשאל האם באמת הנוער האשם הזה הוא העתיד שלנו.

עוד לא מאוחר לשנות את המסר והשיח לקראת מוצאי השבת והימים שלאחריו. חשוב לדבר על המשך האחדות והביחד, לפרגן לנוער שלנו ולהודות לו על כל התרומה שלו לעם ישראל ולחוסן הלאומי. ולהסביר לו שאין לנו את האפשרות לנוח על זרי הדפנה או להירדם בשמירה אלא להמשיך במשנה כח להמשך עשיה ברוכה. לשכלול העשייה ממקום בטוח, שמח, מחוזק ואוהב ,בעוז ובענווה. בחיל ובחוסן.

בברכת חברים, עלה נעלה.