חוט ושרוך

הרב ישי אביעזר , ז' בחשון תשע"ה

הרב ישי אביעזר
הרב ישי אביעזר
צילום: עצמי

מה אפשר ללמוד מסדרם של חמשת הכתובים הבאים בפרק יד:

(יז) ויצא מלך סדום לקראתו אחרי שובו מהכות את כדרלעומר - -

(יח) ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין - -

(יט) ויברכהו ויאמר ברוך אברם לא-ל עליון קונה שמים וארץ

(כ) וברוך א-ל עליון אשר מיגן צרֶיך בידך ויתן לו מעשר מכל

(כא) ויאמר מלך סדום אל אברם תן לי הנפש והרכוש קח לך

נראה שהמפגש של מלכי צדק עם אברם, היה תוך כדי המפגש של אברם עם מלך סדום. מה עניינן של שתי הפגישות שנערכו בד בבד? מסתבר שהתורה מתארת לנו את המפגש עם מלכי צדק מלך שלם בתוך הפגישה עם מלך סדום, כדי ללמד את מלך סדום מהו תפקידו של הרכוש בחיים.

המלחמה בארבעת המלכים והצלת חמשת המלכים, קשורה קשר הדוק לכתוב בפרק הקודם. לוט הנפרד מאברם , בוחר לו את ככר הירדן 'כי כולה משקה כגן ה' כארץ מצרים'. אך התורה מעידה שהמיקום הגיאוגרפי הפורה והפורח הזה, מסואב בתרבות קלוקלת של 'אנשים רעים וחטאים', רעים בגופם וחטאים בממונם.

המצב הקלוקל של אנשי המקום, לא נתפס על ידי אברם כעונש אלוקי על השחיתות המוסרית, והוא נחלץ להצלתם מידי ארבעת המלכים. התובנות לא מאחרות לבוא. מלך סדום מגיע אל אברם כדי לבקש את בקשתו על הנפש והרכוש. הוא מבין שאברם כמנצח יכול לקחת גם את זה וגם את זה. אך בקשתו היא להשיב לו רק את הנפש.

מה אם כן עושה פגישת מלכי צדק עם אברם באמצע פגישתו עם מלך סדום? נראה שהתורה משמיעה באוזני מלך סדום תובנות ברורות מהפגישה עם מלכי צדק. התורה מספרת את האירוע באופן כזה, שמלך סדום עֵד לדברים המתנהלים בין אברם למלך שלם. היה על מלך סדום לשמוע את הדו שיח בין אברם למלכי צדק, לפני שהוא משמיע את בקשתו מאברם.

תובנה ראשונה יש קונה שמים וארץ. יש מנהיג לבירה, והוא הגורם לניצחון ולהצלה. החיים אינם הפקר, יש מי שמכוון אותם מלמעלה. דבר שני, המנצח הגדול שניצח במלחמה הוא ברוך לא-ל עליון. לא היה כאן מבצע נועז של רבים ביד מעטים וגיבורים ביד חלשים בלבד, אלא של טמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים. ברכתו של מלכי צדק קושרת את הניצחון במלחמה לעזר האלוקי מלמעלה, ואת הקשר בין א-ל עליון ללוחמים בשטח.

מלך סדום לומד להיווכח שאברם נותן למלכי צדק מעשר מכל. כל הרכוש וכל השלל מתחלקים בין הלוחמים למשרתי ה'. האם הבין מלך סדום את המסר? התורה מתארת את המפגש הזה כהקדמה לבקשה מאברם. יש לשמוע מה בפי אברם לבקשה, ומתוך כך להשלים את המסר שהיה על מלך סדום לשמוע, גם מפי מלכי צדק וגם מפי אברם.

אברם עונה למלך סדום: 'הרימותי ידי אל הוי-ה א-ל עליון קונה שמים וארץ'. הוא חוזר ומשתמש באותן מילים ובאותו ביטוי שמלך סדום שמע ממלכי צדק. ומוסיף: 'אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם'.

אברם מוותר על הרכוש ומחזיר למלך סדום את הכל. יתכן שהוויתור הזה קשור במוסריות הקלוקלת של הממון, שבא מחטאים בממונם. אך הוא משתמש בנימוק אחר: 'ולא תאמר אני העשרתי את אברם'. המסר הוא שהממון אינו שלך, הכל בא מלמעלה. לא אתה מעשיר ולא אתה נותן. יש בורא לבירה ויש מנהל לה. את ההבנה הזאת מלמדים את מלך סדום גם מלכי צדק וגם אברם.

פרק יט ההופך את ארבע הערים של ארבעת המלכים הניצולים, מלמד שהשיעור המוקדם של פרק יד לא נקלט היטב על ידם. השחיתות המוסרית ובצע הכסף של סדום, הכריע את הכף לחורבן. תשובתו של אברם למלך סדום, והדוגמאות של חוט ושרוך, רומזות ברמז דק, על התובנות המלמדות. חוט הרומז לפתיל תכלת, ושרוך הרומז לרצועה של תפילין (סוטה יז), מלמדים שכל הרכוש וכל המעשים מוארים באור התכלת השמימית, ומקבלים עול מלכות שמים. אך מלך סדום לא תפס את זה.