זוגיות שיח

מדינת ישראל מניבה 40,000 זוגות הנישאים בשנה. שיעור נישואין מהגבוהים בעולם המערבי.

תוחלת החיים בישראל מהגבוהים ביותר במערב ולכן המשמעות של נישואין מוצלחים היא גדולה (גבר – 80. אישה – 83.6). קיימת עלייה במספר הזוגות המתגרשים. פי שלושה בשלושים שנה.

עד 2013 היה 26% וכעת יש עלייה של 5.8%; מ- 10,602 ל – 11,219. ירושלים במקום הראשון במספר המתגרשים. אחריה תל אביב (עם שיעור הרווקות הגבוה ביותר: כל אישה שנייה 30-34 – עדיין רווקה). אחריה חיפה (אחת מחמש רווקה). ואז ראשל"צ. בני ברק מקום 17. יש מעט רווקות נצח בישראל (8%). מגיל 30 יש יותר נשים מגברים. בארצות הברית אחוז הגירושין מגיע ל - 50%.

עם ישראל הוא עם משפחתי: מספר הלידות למשפחה גבוה יותר מכל ארצות המערב (3 בממוצע) ובירושלים (4) יותר מכל הערים; ביהודה ושומרון (4% מהיהודים) יותר מכל הארץ (4.7). משפחות חד הוריות כעשירית מהמשפחות בישראל. מספר לידות מחוץ לנישואין נמוך וכך גם מספר הגירושין. על פי הלמ"ס הסיבה המרכזית לעליה מתמשכת באחוזי הגירושין היא השינוי באורח חיי המשפחה, כלומר: 1. עצמאות האישה 2. רווחה כלכלית. נישואין חוזרים פחתו משמעותית. בחמש עשרה השנים האחרונות פחת בשליש (הגברים נוטים להינשא בשנית פי שניים מהנשים).

השאלה היא מהו סוד הצלחת הנישואין? רבים ניסו לתת מענה לשאלה זו. מעטים מאוד עשו ימים כלילות בכדי לתת את המענה. אחד יחיד ומיוחד שהקדיש את חייו לחשיפת הסוד להצלחת הנישואין, הוא יהודי תלמיד חכם ירא שמים, שמו פרופסור ג'ון גוטמן, פסיכולוג ומתמטיקאי מאוניברסיטת וושינגטון. ג'ון גוטמן עקב אחר יותר מ- 3,000 זוגות נשואים במשך 35 שנים עד היום, ב"מעבדת האהבה" שהקים. הוא חיפש נוסחה מדעית לסוד הצלחת הנישואין או כישלונם. הוא מצא כי כל הגורמים שמכשילים נישואים או שמבטיחים קשר יציב וחם כבר נמצאים בשפת הגוף של זוגות נשואים, וניתנים לזיהוי מדויק ב 15 הדקות הראשונות של ויכוח ביניהם. יכולת הניבוי שלו מגיעה ל- 94% לפרק זמן של 15 שנה.

אלה הם המרכיבים שפרופסור גוטמן חשף, שלמדתי מפי תלמידו פרופסור עמי שקד, המבטיחים קשר נישואין מוצלח. לזוגות מוצלחים יש זוגיות שיח, שיש בה שביעות רצון, יציבות, חוסן:

מחויבות אישית לברית הנישואין. הנישואין חשובים לי. לא מוכן לוותר עליהם. אעשה ככל שביכולתי להצלחתם. לא רואה עצמי עם חלופה אחרת. בן הזוג הכי חשוב לי בחיים. זו מחויבות דינמית ומתפתחת. ההתפתחות היא תוצאה של השקעה מתמדת. זו מערכת יחסים רסיפרוקאלית בה ההשקעה מחזקת את המחויבות. אין נאמנות כפולה. מחויבות מבנית לברית הנישואין. כלומר, למען המשפחה. למען הילדים. למען הכלכלה. למען היציבות הנפשית. מחויבות מוסרית לברית הנישואין. אנחנו ושלנו.

השקעה קבועה בקשר הנישואין. איזון בין הלבד והביחד. מפת (היכרות) אהבה עשירה.

חלוקה הוגנת בנטל. הגינות בזוגיות. דינמית ומתפתחת.

מחוות יומיומיות וקטנטנות. הבעות חיבה.

אווירה יומיומית חיובית. Pso/ positive sentiment override/. יחידות הפקדה ומשיכה.

היכרות ראשונית זכורה לטוב. התעניינות הדדית. התקשרות הדדית. הזדקקות לאחר.

קבלה הדדית – הכלת האחר. ללא ניסיון לעצב את האחר מהותית. (להבדיל מהתנהגותית). הצבת גבולות ברורה בין הזוגיות לבין משפחות המוצא.

שותפות ושיתוף. עבודת צוות. הבניית יום יום משותפת.

חלוקת כוחות והאצלת סמכויות. העצמת חוזקות הדדית לתועלת היחידה הזוגית.

תקשורת אפקטיבית. ברורה (ללא ניחושים). רגישה. קשובה אקטיבית, ערנית, נראית.

תקשורת רגשית. אופורית ודיספורית. במצבי מצוקה יש נטייה אינהרנטית לפנות לאחר המשמעותי בחייו – אשתו. תקשורת תוכן. אין פנקסנות. אין פסיב אגרסיב.

ניהול קונפליקטים. תגובתיות מושהית. בירור. דיבור. אין חשיבה מקבעת. כעס הוא זעקה לכאב או לחסך. גישה טיפולית ולא מוסרנית. הומור ואמפטיה בעת ויכוח. מנגנונים להפחתת מתחים. בני הזוג מעבירים על מידתם. לוקחים אחריות.

קיימת מסוגלות זוגית- תכונות אופי המבטיחות סיכוי גבוה לנישואין מוצלחים:

מיומנות תקשורת אפקטיבית: בונה, יחסי אני ואתה, מכבדת, אסרטיבית, ישירה וכנה. 2. בגרות רגשית ועצמי מגובש וחיובי. מובחן ומובדל מההורים. 3. וויסות ובקרה רגשית. רגולציה. 4. סובלנות לאחר ולשונה. 5. הבעות חיבה ואינטימיות רגשית (נרכשת, נלמדת, מתפתחת, ברת שינוי). זהו עמוד תווך מאוד מרכזי. היעדרו יוצר שרשרת אירועים זוגיים. תסכול (צורך קיומי חשוב שאינו מתמלא). כעס וטרוניה. ריחוק רגשי. דחייה. צורך ליבה שלרוב נשים מעידות עליו. נוסחת 1:5. חמש מחוות חיוביות נפרדות, על מכה מילולית. זוגות חזקים 1:20. פחות מ 1:8 לא בריא. פחות מ 1:5 זה מסוכן.

יש מרכיבי סיכון ביחידת הנישואין: תכונות אופי או דפוסי התנהגות באינטראקציה הזוגית, שמסכנים את בריאות הנישואין. ללא טיפול בהם תחול הידרדרות בנישואין עד הכחדה. אלה הם:

ביקורת. בנוכחות גבוהה או בכלל. משקף חסך במבקר. ניתנת להמרה: במקום לבקר – לבקש. שפת צרכים ורגשות. ייחוס הסיבה לא פרסונלי, אלא מצבי. פרשי אפוקליפסה.

ביזוי והשפלה. במיוחד ליד אחרים. יש להציף ולהכחיד. אין המרה.

בריחה מדיון ללא התראה מראש, או הפניית גב, תנועת יד, שתיקה. קיר אטום.

התחלות שיח סוערות. קזוס בלי. הכרזת מלחמה.

התגוננות יתר ללא נטילת אחריות.

עין רעה.

הגורמים המשפיעים על הגדלת הסיכוי להתגרש:

גירושין חוזרים.

נישואין בגיל צעיר.

עבר של גירושין במשפחה.

חסרי דיור.

חסרי השכלה אקדמאית.

גברים ללא עבודה קבועה.

עולים מברית המועצות.

בני זוג ממוצא שונה.

גיל האישה צעיר.

נישואין לפני גיל 25. לפני ששני בני הזוג סיימו את לימודיהם. זהו הגיל הממוצע לחתונה של ישראליות. של הגברים – 27.5.