תראו איך אנחנו נראים

איתי גרנק , י"ב בחשון תשע"ה

איתי גרנק
איתי גרנק
צילום: עופר עמרם

בואו נכיר בעובדות הפשוטות. כדורגל זה דבר טוב, אלימות במגרשי כדורגל זה דבר רע. נקודה, שילוב של שניהם יחד יוצר טעם רע במיוחד.

אירועי הדרבי התל אביבי מזכירים לנו תקופות שחורות שאנחנו רוצים לשכוח. ההיסטוריה של הכדורגל הישראלי מלמדת שהיו מקרים דומים וגם אם מדובר כאן בשינוי קטן בעלילה עדיין המכנה המשותף בין המקרים השונים הוא שורה תחתונה עגומה.

אותו קומץ אוהדים תל אביביים ברברים שבאו במטרה מכוונת לפגוע באוהדי ושחקני היריב שכחו פרט חשוב: כשאוהד כדורגל נכנס למגרש במטרה לפגוע בשחקן הוא בעיקר פוגע בנו כחברה. ממש לא מעניין מי צודק או טועה בוויכוח כאשר התוצאות בשטח מתיזות כמויות שטנה ודם גדושות. הדיון סביב האלימות במגרשים לא צריך להתמקד בשאלה האם ערן זהבי שהותקף היה צריך להחזיר באלימות או לא, אלא בשאלה העקרונית האם העובדה שאוהד נכנס בברוטאליות אל כר הדשא יכולה לעבור ללא ענישה מחמירה שבמידת הצורך לא תסתיים רק בין כתלי תאי המעצר אלא בבית הכלא.

אוהד שפורץ לכר הדשא באמצע משחק כדורגל דמוי לגנב שנכנס לבית במטרה לגנוב משהו שלא בבעלותו. כך, מגרש הכדורגל שייך לשחקנים- נקודה. אותו קומץ אוהדים שנכנס אתמול לכר הדשא גנב לשחקנים את ההזדמנות להתמודד בהגינות במשחק ספורטיבי, גנב לאוהדים את הזמן והכסף (וכידוע כשמדברים על מחירי הכרטיסים בישראל מדובר בהרבה מאוד כסף) כדי לצפות במופע ספורטיבי-תרבותי (כן, כדורגל במקומות אחרים בעולם נחשב לתרבות). יתרה מכך, אותו קומץ ברברים גנב לנו את ההזדמנות לחנך את ילדינו לסובלנות ולכבוד לאחר.

ערכי היהדות מחנכים אותנו לשוויון, כבוד הדדי, מוסריות, צניעות וענווה. אלו ערכים שאנחנו מנחילים לאלפי מתלמידי ישראל בפעילויות ובפרויקטים של מרכזי זהות יהודית, תוך אמונה והבנה שצריך להשרישם ולחזקם בדור הצעיר.

אותו קומץ אוהדים צריך להתבייש על כך שהוא מבאיש אותנו כחברה ומוריד אותנו מטה מטה במקום להתקדם קדימה כחברה נאורה. אקט הכניסה לכר הדשא הציג לנו בפעם המי יודע כמה את הפרצוף המכוער של הספורט, והתחיל סבב אירועים שלילי שנמשך עד היום: המשחק הופסק, שערי העיתונים מרוחים בתמונות אלימות, מהדורות החדשות מדווחות על אלימות והשיח הכללי גדוש בבריונות ואלימות.

חשוב שנזכור שלא משנה עד כמה נתאמץ לחנך בבתי הספר וכמה פעילויות חינוכיות בלתי פורמאליות נקדם בכל יום, העובדה היא שלא נצליח להקנות ערכים ללא עזרה של הכלל מכיוון שכל אחד צריך לקחת אחריות אישית על פעולותיו. כחברה אנו צריכים ללמוד לשים גבולות ברורים, לצמצם את האלימות בכל המישורים כי מכאן קצרה הדרך למדרון תלול שיוביל גם לפציעות ואף למוות- מקומות מכוערים שעדיף שנמנע מהם, מקומות ששוב יכתימו את החברה הישראלית בינה לבין עצמה ואל מול שאר העולם.