יישוב המשבר הפנימי בליכוד

ניתן לפתור את המשבר בליכוד על ידי ביזור הכוח הפוליטי בין נתניהו לבין פעילי השטח של מרכז הליכוד כך ששני הצדדים יקבלו את מחצית תאוותם לידם

זאב בן יוסף , ט"ז בחשון תשע"ה

זאב בן יוסף
זאב בן יוסף
ערוץ 7

המשבר הפנימי בליכוד, שמצטייר לכאורה כמחלוקת בין תומכי נתניהו לתומכי דני דנון, הוא רק המשך למשבר שהחל עוד בשנת 2006, כאשר בנימין נתניהו זכה שוב בראשות הליכוד והחל מיידית בצעדים להוציא את הכוח מידי פעילי השטח ולהעבירו לידיו באופן מוחלט, כפי שלמד מאריק שרון. הצעד הראשון היה להעביר את בחירת חברי הכנסת מידי חברי המרכז אל המתפקדים.

בהמשך הקפיא נתניהו בהדרגה את התקציבים לכל סניפי הליכוד ושיתק לחלוטין את מוסדות התנועה – המזכירות, הלשכה ורוב האגפים הביצועיים. במקביל העביר שינויים בחוקה שאִפשרו לו להיוותר כשליט יחיד, ללא כל תלות בפעילי השטח. הדבר גרם כבר אז לתסיסה שהלכה וגברה במשך השנים והגיעה לשיאה בימים אלה, במאבק של היו"ר מול המרכז ובעיקר ביושב-ראש שלו.

השגת הסכמה – קריטית לעתיד הליכוד

אם נקלף את כל הסטיגמות והקלישאות העוטפות את שתי ההצעות לשינוי חוקת הליכוד, של נתניהו ודנון, ונבחן את משמעותן הגרעינית, נבין שנתניהו שואף לשמור את הכוח הרב מרוכז בידיו, בעוד שהמרכז – פעילי השטח המרכזיים – שואף להחזיר לידיו שוב את הכוח שנלקח ממנו לפני שבע שנים. במובן מעשי יותר: נתניהו רוצה להשאיר את בחירת רשימת הליכוד לכנסת רק בידי המִתפָּקדים (ורצוי עוד יותר מבחינתו – בחירה על ידי ועדה מסדרת), ובנוסף הוא מבקש שמספר מועמדים ייבחרו רק על ידו, במקומות ריאליים. ההצעה הנגדית תובעת להחזיר את הזכות לבחירת כל מועמדי הליכוד לכנסת לידי חברי המרכז בלבד. זו למעשה המחלוקת העיקרית, בעוד שעל כל שאר ההצעות לשינוי החוקה ניתן להגיע להסכמה.

יש יתרונות וחסרונות פוליטיים משמעותיים לשתי הגישות כאחד והבחירה קשה מאחר שהיא קריטית לעתיד הליכוד. מחד – יש לתמוך בראש הממשלה מטעם הליכוד שסביר שיהיה גם המועמד בבחירות הבאות והפסד שלו עלול לפגוע עוד יותר בתדמיתו הפגועה בלאו הכי, מה שעלול לעלות ביוקר לליכוד כולו. מאידך – דחיקת פעילי השטח של הליכוד עלולה להביא גם היא לרפיון בפעילות לקראת הבחירות וגם זה עלול לגרום להפסד דומה לזה ב-1992 שהביא עלינו את הסכמי אוסלו רוויי הדם.

הצעה לביזור הכוח בין השטח לבין ההנהגה

לא נותרה איפוא כל ברירה במצב הנוכחי ויש להביא לפשרה. יישוב התסבוכת המביכה יתכן כמו בכל סוג של פשרה: שני הצדדים יקבלו מחצית תאוותם בידם, מבלי שהמפסיד יישאר ללא כלום, מה שעלול לגרום לקרע והתפוררות. יתרון השיטה המוצעת להלן נעוץ בעיקר בביזור הכוח בין יו"ר הליכוד לבין פעילי השטח, ושילוב בין בחירות ארציות לבחירות אזוריות.

שינוי החוקה המוצע מורכב מחמישיות שירכיבו את רשימת הליכוד לכנסת. החמישייה הראשונה תיבחר על ידי חברי המרכז. המועמד השישי יהיה מי שיציע יו"ר הליכוד. את חמשת המועמדים לכנסת ממקום 7 עד 12 יבחרו מִתפָּקדי חמשת מחוזות הליכוד: מחוז גוש דן, מחוז ירושלים רבתי, מחוז הצפון, מחוז הדרום, מחוז יהודה ושומרון, כאשר כל מחוז בוחר את נציגו. המועמד במקום ה-13 יוצע על ידי יו"ר הליכוד. המועמד ה-14 ישוריין לאישה. חמשת המועמדים ממקום 15 עד 20 ייבחרו על ידי חברי המרכז. המקום ה-20 ישוריין לאישה. המועמד ה-21 יוצע על ידי יו"ר הליכוד. חמשת המועמדים ממקום 22 עד 27 ייבחרו על ידי כלל מִתפָּקדי הליכוד. מקום 27 ישוריין לאישה. המועמד ה-28 יוצע על ידי ראש הממשלה. המועמדים ממקום 29 עד 34 ייבחרו על ידי חברי המרכז. מקום 34 ישוריין לאישה. גם המקומות הבאים יסודרו כך שחמישה מועמדים ייבחרו על ידי כלל המתפקדים וחמשת הבאים אחריהם – על ידי חברי המרכז.

השיטה המוצעת עשוייה לחזק את האחדות בתנועת הליכוד ולמנוע היווצרות קרע שעלול לגרום להתפוררות קריטית.

הכותב, זאב בן-יוסף, הוא ממייסדי הליכוד, חבר מרכז, חבר מזכירות וחבר לשכה, מוותיקי תנועת בית"ר, עיתונאי, פובליציסט, עורך כתבי עת, איש הסברה ויחסי ציבור מזה יובל שנים, בעל תואר ראשון במדע המדינה ויחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית, משלים בה תואר שני בפילוסופיה של המדעים.