ישראל - היום וגם מחר

מאיר גרוס , כ"ג בחשון תשע"ה

מאיר גרוס
מאיר גרוס
צילום: עצמי

אני מתחייב בזה שלא אצביע בבחירות למפלגה ששותפה לחוק נגד "ישראל היום".

יש גבול לציניות ולרשעות של חברי הכנסת. וגם לחוצפה שלהם לחסל את חופש הקריאה שלנו. לא שמעתי שום נימוק הגיוני או רציני לחוק הרע הזה. ונראה לי שראוי שאנו, האזרחים, נשים גבול לפוליטיקאים הכופפים את הערכים מתחת לאינטרסים הקטנוניים שלהם.

הייתי מצפה מהצדיקים המאכלסים את הכנסת לוויתור על העיתונים שהם מקבלים בחינם. מה לעשות, משכורתם כנראה קטנה מדי. אז הם דאגו לעצמם לשני עיתונים חינם, ולכל ימי חייהם. מי שרוצה למנוע מאחרים הטבה – ובוודאי כזאת שהתרגלו אליה (וליודעי ספר שביניהם נזכיר את ההלכה לגבי דרך שהתרגלו אליה רבים. זו אסור לבטלה גם אם היא באדמה פרטית) – שיתכבד וייתן דוגמה מעצמו. אך, כמובן, שאין חבר כנסת שיוותר על זכויותיו. כלומר, על מה שהוא בעצמו קבע, למען עצמו.

ובכלל. הכיצד יש ערוצי טלוויזיה, אינטרנט ועוד כלי תקשורת חינמיים. למה עיתונות בתי הכנסת לא תחוסל אף היא בהיותה חינמית. פה זה לא חוק. זה סיכול ממוקד שאגב אורחה גם פוגע בעיקרון שהיה פעם פסול, של חקיקה לגופו של אדם או למקרה פרטי בלבד. אבל לח"כים מותר לרמוס כל מה שמפריע להם להשגת גחמה אישית שלהם.

היינו פעם בסרט רע כזה. כשחיסלו את ערוץ 7. (גילוי נאות, הח"מ שידר בערוץ הייחודי הזה. ואני בהחלט גאה על כך). שם לא עמד בדרכם של הרשעים שום מכשול. לא מוסרי, לא ערכי, לא ענייני ולא הגיוני. והם אכן הצליחו לחסל ערוץ מדהים ששימח את שומעיו הרבים. מה לעשות כשחברי כנסת אינם רוצים שהעם ישמח ?

הכנסת, כגוף, משכתבת היגדי יסוד של הדמוקרטיה. במקום המשפט האלמותי הקובע: אני מתנגד לכל מה שאתה אומר, אבל אני מוכן להילחם על זכותך להגיד את הדברים. קבעה הכנסת היגד קצת שונה: אני מתנגד למה שאתה אומר. ואעשה הכול כדי שאכן לא תוכל לאמר את הדברים. אם זו לא דמוקרטיה צינית, ואם זה אינו ניצול הכוח למטרות בלתי ראויות איני יודע ניצול מהו.

והיכן שר הרווחה, למשל, כשחבריו פועלים בנחישות לסגור מקום עבודה ולפטר עשרות אנשים? איך מפלגות בקואליציה נותנות יד לאיש אופוזיציה שנהנה לחבל במאמצי הממשלה? האם אנשי ימין טרם למדו את ההבדל בין מפלגת שלטון ל"שועלים הקטנים המחבלים בכרמים"? מדהים להיווכח שחוק שבא לדרוש שקיפות מגופים שמקבלים מימון – חינמי!!!- מגורמי חוץ, נפסל. ויש לא מעט אנשים המקבלים תקצוב (לימודים בחינם, ומימון חודשי) ממדינות וגופים זרים, וזה אינו מגיע אפילו לשום דיון עקרוני. רק העיתון היומי הזה, מדיר שינה מעיני מאכלסי כורסאות הכנסת. ורק עליו הכריזו מלחמה. ולמרבית הפלא, גם אנשי קואליציה שותפים לרוע הזה.

אצלנו עולה שאלת העיתוי רק בהקמת ישוב או בית יהודי. לא עכשיו, אומרים המתנגדים. אנו בעד באופן עקרוני, אבל עכשיו לא הזמן. והנה, ראו זה פלא. רוצחים יהודים בתל אביב ובגוש עציון, הארץ כמרקחה, ערבים מתפרעים לאורכה ולרוחבה. אבל הכנסת בשלה. יש לה זמן להיאבק בעיתון אחד ודווקא עכשיו. זה חשוב יותר ממאבק בפשיעה הגואה, באנטישמיות העולמית, ובהכרה במדינת מרצחים שתקום בלב המולדת העברית. ח"כים, יש לכם סדר עדיפויות לקוי, שלא לומר שאתם מנותקים.

צריך לקוות שחברי הכנסת הישרים – בהנחה שיש דבר כזה...- יתעשתו וימנעו את אישור החוק הרע הזה.