לבני והבנת הנקרא

מאיר גרוס , ב' בכסלו תשע"ה

מאיר גרוס
מאיר גרוס
צילום: עצמי

שרת המשפטים, לבני הבלתי נלאית, הכניסה ללכסיקון הפוליטי את אמירתה שישראל היא "יהודית לא פחות מדמוקרטית, ודמוקרטית לא פחות מיהודית".

וזאת בצמוד לדרישתה להסתמך על מגילת העצמאות. המגילה שהגדירה את ההכרזה של בן גוריון המיתולוגי ונחתמה על ידי נציגי כל המפלגות דאז. מהחרדים ועד למפ"ם. קונצנזוס לאומי על רקע מלחמת הקיום של העם היהודי והישוב באותם ימים.. אגב, אין ערבים החתומים עליה. עובדה שהייתה צריכה, לפי הצהרותיה של שרת המשפטים, להביא לגניזתה של המגילה שהיא בסיס לכוונותיה של כל ממשלה בישראל לעתידה של המדינה. אבל, הגברת לבני דווקא מסתמכת על המגילה. וכדאי לבדוק מה באמת כתוב בה.

פתחתי, אפוא, את המגילה, ומצאתי שם את המשפט הבא: ... "אנו, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל". וזהו. אין את הצירוף המדובר על ידי פוליטיקאים דמגוגיים של "יהודית דמוקרטית". זו העובדה.

עובדה לא פחות מעניינת היא שהמילה דמוקרטיה כלל אינה מופיעה בכל מגילת העצמאות. האומנם כל חותמי המגילה היו גזענים? אנטי דמוקרטים? בלתי אנושיים? או שכל מה שצריך כבר נכלל בצרוף "מדינה יהודית". ואולי לא כדאי היה לקלקל את מה שאומרות המילים הללו לאחר שכאלף ושמונה מאות ושמונים שנה, לא הייתה מדינה יהודית עצמאית.

יתירה מכך. הצמד הזה מופיע עוד כמה פעמים במגילת העצמאות. הנה:" בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו". אפילו אומות העולם אישרו זאת: "זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי".

ושוב:" על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים" . ועוד פעם:"ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ-ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה". ושוב בסיום: "יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל". שחור על גבי קלף.

בוודאי שיש סעיפים הקובעים שוויון זכויות חברתי ומדיני, חופש דת, מצפון, לשון וכו'. אבל כאן דווקא לבני ממלאת פיה מים. איך מסתדר שוויון זכויות עם המלחמה נגד קצינים דתיים בצבא? היכן החופש המדיני, המצפון והלשון כשסתמו את פיו של ערוץ 7 ושל ח"כ הרב מאיר כהנא הי"ד. ואיך היא תכנה את החוק נגד "ישראל היום" וכל קוראיו, אזרחי ישראל? והאם חובת ההאזנה לשירת נשים מסתדרת לה עם חופש דת ומצפון?

ונקודה חשובה לסיום. דמוקרטיה היא שלטון הרוב. הרוב הדמוקרטי. ובאיזו זכות אנטי דמוקרטית שרת המשפטים מטרפדת הצעות חוקים שאינם נושאים חן בעיניה בתרגילים פרלמנטאריים? מה משמעות יש לדמוקרטיה אם לבני וחבריה עוקפים את רצון העם כפי שבא לידי ביטוי בבחירות דמוקרטיות? מקנן בי חשש כבד שעקירת ה"יהודית" מתוכנה, כבר מביאה לחוסר יושר ויושרה, לצביעות ולהרס סדרי חיים שיאפשרו פה קיום בצוותא כדרוש וכראוי. וצריך להתפלל... לה' "שלח אורך ואמתך לראשיה, שריה ויועציה" של המדינה היהודית. ו"תקנם בעצה טובה מלפניך".