משפחה חדשה

עמיטל בראלי , ד' בכסלו תשע"ה

עמיטל בראלי
עמיטל בראלי
צילום: עצמי

רובם המחולט של חברי הכנסת מתחזקים עמוד פייסבוק פעיל. הפייסבוק הפך ל'כיכר העם', המקום בו ניתן לדבר עם הציבור ללא שום תיווכים, ללא טובות מהתקשורת או תשלום ליחצ"נים.

ציר שיח ישיר עם העם. לכן, התבוננות בנושאים שבוחרים חברי הכנסת להעלות באמצעות העמוד האישי שלהם משקפת במידה רבה את הדברים החשובים להם באמת, שקריטי להם להביא ישירות לידיעת האוהדים. הנושאים שחברי הכנסת מאמינים שיעניינו ויעוררו אהדה בקרב חבריהם.

אתם חושבים שנושאים ביטחוניים או יוקר המחייה הם הנושאים המרכזיים העומדים על סדר יומם של נבחרינו? בוודאי תופתעו לשמוע שדווקא נושא אחר מככב ברשימה הנושאים המוזכרים ביותר בסטטוסים של נבחרי הציבור: סוגיות דת ומדינה. מכון 'על משמר הכנסת', עקב אחר כל הסטטוסים של חברי הכנסת וניתח אותם, ומנתוניו עולה כי כלל חברי הכנסת יחדיו פרסמו בממוצע 1.2 סטטוסים ביום הקשורים לסוגיות בנושא דת ומדינה. בממוצע, אין יום שבו לפחות אחד מחברי הכנסת שלנו לא מתייחס לנושאים אלו מעל דפי הפייסבוק.

האם עלינו לשמוח על כך שנושאים דתיים מעטרים את סדר יומה של כנסת ישראל? לצערנו, לא. מסתבר שלא מדובר בפריחה של התעניינות דתית. קרוב ל 50% מהפוסטים עסקו ב"ערכי המשפחה" או, אם נדייק יותר, בפריצת ערכי המשפחה, כאשר רובם של הפוסטים בנושא זה עסק במעמדם של בעלי נטיות הפוכות, ובקידום 'ברית הזוגיות'.

משרד הבריאות, בראשות השרה יעל גרמן, קידם הקלות בניתוחים לשינוי מין, ויזם את החוק שעבר בקריאה ראשונה המבקש לאפשר לזוגות חד–מיניים לעבור תהליך פונדקאות. וזה לא הכל, ארבע הצעות חוק שונות סביב סוגיה זו ממתינות לאישורן על שולחן הכנסת.

אך לא רק הצד השמאלי של המפה, שעוסק בנושא בצורה כמעט אובססיבית, מקדם את העמדות הללו. גם השרה לימור לבנת מהליכוד כתבה בגאווה, לאחר אישור וועדת שרים לענייני חקיקה, את הצעת חוק על מתן נקודות זיכוי במס להורים חד מיניים, כי "זו הפעם הראשונה שבה הממשלה מחליטה לחוקק חוק בעד שיווין זכויות לקהילה הגאה. ואל תטעו - בלי הליכוד זה לא היה עובר".

דוגמאות אלו הן רק קצה הקרחון למה שעובר על השיח הישראלי בשנים האחרונות. קבוצות השלום הנושאים את דגל הפתיחות הן הראשונות להשתיק כל קול החושב באופן שונה מהן, הן מכתירות כל בעל-דעה שמרן כ"מיושן ולא רלוונטי" במקרה הטוב וכ"גזען, חשוך ופרימיטיבי" במקרה הפחות נעים. כמעט ולא ניתן לשמוע התייחסות תקשורתית ללא נציגות ל"מגזר" החד-מיני, בעוד במציאות מדובר במיעוט קטן אך רועש במיוחד. כיצד אנו יודעים שמדובר במיעוט? מחלקת המחקר של הכנסת פרסמה נתונים על המשפחה בישראל, ועל פי נתוני המחקר, 95% מהזוגות בישראל מגדירים את עצמם כנשואים, ומתוך כ-8 מיליון איש בישראל 6.2 מיליון חיים בתוך מסגרת משפחתית נורמטיבית.

אבל הקבוצה הקטנה הזו, בעלת החזות המתונה והנעימה, פועלת באגרסיביות רבה בכל הנוגע לשיח הציבורי. אם בעבר הם פעלו להכרה וזכויות בסיסיות, הרי שהיום עיקר מגמתם היא יצירת תמונת מציאות מעוותת, שבה התא המשפחתי הנורמלי - הוא החריג, וכל מי שדבק בערכי המשפחה המסורתיים משתייך לקבוצה חשוכה ומסוכנת.

הם מנהלים את מאבקם, תוך קבלת רוח גבית ואוהדת, בכל אמצעי התקשורת, ומציגים דרישות אגרסיביות ומעוותות אשר כמעט והופכות את הקערה על פיה, ומכניסות את המשפחה הנורמטיבית אל תוך הארון. ובלשונה של המחוקקת המהוללה, חברת הכנסת סתיו שפיר, זה נשמע כך: "רבים מהעיוותים שגורמים לפגיעה בזכויות להט"ב הם בסך הכל אסופה של שרידים היסטוריים מתקופה אחרת שנתקעו בספר החוקים. עכשיו הגיעה העת לתקנם." במילים אלו חותמת שפיר את הגולל על המשפחה היהודית המסורתית, והופכת את הערכים החשובים הללו לתפיסות מיושנות שיש להיפטר מהן.

לצערנו, דברים שפעם היו ברורים, היום כבר אינם, ועל-כן גם נושא כל-כך פשוט וברור הופך להיות נושא בו אנו מזקקים לחקיקה. מי שהרים את הכפפה בהקשר הזה הוא ח"כ משה פייגלין, אשר הציע לתקן את "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות", כך שיכלול בין השאר את הגדרת המושג "הורות" כ"גבר או אישה השותפים מבחינה ביולוגית ביצירתו של הקטין".

בהגדרה זו מבקש פייגלין "למצב בעולם המושגים החדש, את מקומה של המשפחה הטבעית על יתרונותיה הרבים", ועוד הוא מוסיף ש"חשוב להדגיש כי בשיח הזכויות המדבר גבוהה גבוהה על טובת הילד, נשכח קולו של הילד המעוניין לגדול במשפחה, וזכותו לקשר הטבעי והבסיסי עם מי שקשור אליו בקשר דם בלתי ניתק".

מטרת החוק היא בראש ובראשונה להחזיר את מימד האחריות לקשר יוצר החיים בין איש ואישה. כל מי ששותף ביצירה מופלאה זו של הבאת חיים לעולם צריך לדעת שנדרש ממנו לשאת באחריות ליצור החדש שבא לעולם.

ערכי המשפחה הם הבסיס האיתן עליו בנוי עם ישראל מזה דורות, והפגיעה בערכים אלו הינה פגיעה קשה בזהותה היהודית של מדינת ישראל, היה לא תהיה.