מי לא רציונלי?

עו"ד גרשון מסיקה , ה' בכסלו תשע"ה

גרשון מסיקה
גרשון מסיקה
צילום: פלאש 90

סערת חוק הלאום, והמאבק על שמירת הסטטוס קוו בהר בית, (גם לטובת הציבור היהודי...) הביאו את השמאל "הרציונלי" לשחרר את הדמגוגיה האהובה עליו, בדמות הדבקת משיחיות וחוסר רציונלית למחנה הימין. במיוחד עבור אותו שמאל "רציונלי" שאוהב להתהדר בנוצות ההגיון, להלן מבחן פתע הבודק את הלוגיקה על פיה פועל השמאל לאורך השנים...

אמונה מס' 1. "בששת הימים "כבשנו" "שטחים" והתנחלנו באזורים בלתי לגיטימיים על חשבון "העם הפלשתיני", בניגוד לשליטתנו הלגיטימית בגבולות 67".

המציאות הפוכה. מעולם לא היתה מדינה פלשתינית ואין זכר לעם כזה לאורך 1000 השנה שארץ ישראל נשלטה ע"י מוסלמים. השטח מיועד לפי החוק הבינלאומי לעם היהודי, אך הוא נכבש וסופח ב-1948 ע"י ירדן באופן בלתי חוקי, סיפוח שהוכר רק ע"י אנגליה ופקיסטן. דווקא משטחי 1948 "הלגיטימיים" סולקו מאות אלפי ערבים במלחמת השחרור, ועל חורבות כפריהם הוקמו קיבוצים ומושבים ואף שתי אוניברסיטאות. קמפוס גבעת רם בירושלים על חורבות שייח באדר, ואוניברסיטת ת"א על חורבות שייח מוניס. השמאל עשה הסכם הוגן בינו לבין עצמו: אנחנו נוותר על שטחי 67 תמורת ויתור ערבי על שטחי 48. נחמד. רק שבמציאות אין ערבים המוכנים לעסקה כזו.

אמונה מס' 2. "הדמוגרפיה הערבית תהפוך אותנו למיעוט".

שוב המציאות הסוררת. קיימת התמוטטות בשיעורי הילודה בעולם המוסלמי. באיראן ובתורכיה צנחו שיעורי הילודה לשיעור של כ-1.6 ילדים לאם, בסעודיה 2.2, מגמה הקיימת בכל החברות המוסלמיות. ערביי ישראל יולדים כ-3 ילדים לאם, ערביי יו"ש כ-2.7, ומגמת הירידה נמשכת. פרט לכך ישנה הגירה שנתית של כ-10,000-20,000 צעירים מיו"ש החוצה, לכל העולם. הסיבות הן מודרניזציה והשכלה. רק שיעור הילודה היהודי בישראל עולה בניגוד לטרנד העולמי, 3.04 ילדים לאם ב-2013. הירידה בשפל של כל הזמנים (סליחה, ברלין), וגלי עליה מאוקראינה וצרפת מתקרבים. מעבר לקו הירוק, בירושלים, יו"ש והגולן, חיים כיום מעל ל-750,000 יהודים. דווקא בדמוגרפיה מנצחים היהודים ב"נוק אאוט" והזמן פועל לטובתנו.

אמונה מס' 3. "שלום עושים עם אויבים, ויתורים שלנו ישכנעו את "הפלשתינים" לחיות איתנו בשלום, הם יטפלו בטרור "בלי בג"ץ ובלי בצלם", והויתורים יתנו לנו לגיטימציה בינלאומית". המציאות לא שיתפה פעולה. עם אויבים עושים מלחמה. השלום בא כתוצאה מעוצמה והרתעה המקובעים במו"מ כתוצאה מאינטרסים ומניצחון בשטח. לא רק שאין לנו שלום עם הערבים, אין שלום ביניהם. רצח, עריפת ראשים, אונס ושווקי נערות למכירה, העולם הערבי בעיצומה של שואה עצמית. בכל פעם שויתרנו וסמכנו על רצונם הטוב של אויבנו, שילמנו ביוקר. כל שטח שמסרנו הפך לבסיס לפגיעה בנו. דווקא חידוש "הכיבוש" במבצע "חומת מגן" בשלהי 2002, הרגיע את המצב ביו"ש, לעומת עזה שבה עשינו את ההיפך, וקרה ההיפך. הויתורים לא נתנו לגיטימציה בינלאומית אלא את ועדת גולדסטון שלמעשה שוללת את זכותנו להגנה עצמית אפילו בגבולות 67. השמאל יעץ לנו לוותר על רמת הגולן. איך היינו נראים כיום עם דאע"ש על שפת הכינרת?

היעדר מוחלט של היגיון, פשיטת רגל רעיונית, צביעות חסרת בושה, כסף זר בסכומי ענק, כל אלו מלווים ללא הרף את "התהליך המדיני" וחסידיו, שמיום ליום דומה שהפכו לכת דתית תמהונית, שעם כל רקטה, פיגוע ועוד נאום הסתה של אבו מאזן, הולכת וקטנה ומאבדת מחסידיה עוד ועוד קהלים.