אפשר להתווכח על מילות שירו של עמיר בניון, שיר שגרר אחריו מהומה לא קטנה עד כדי ביטול הופעתו בבית הנשיא בשבוע הבא. אפשר גם לשבח את השר אורי אורבך, שאמור היה לנאום באותו אירוע וביטל את השתתפותו אם ייגרע מקומו של בניון.

ואפשר וצריך להתייחס לתופעה הרבה יותר מעניינת שכמו עוברת מתחת לרדאר הציבורי.

כאשר אומנים, אנשי רוח או חברי כנסת מהצד השמאלי של המפה, ואפילו חברי כנסת ערבים, מנאצים ומגדפים את חיילי צה"ל, את מדינת ישראל ואת נבחריה - שמיכת חופש הביטוי נמתחת עוד ועוד, מכסה על השקפת עולם קיצונית, לעיתים גזענית, אנטי ישראלית שלא לומר סהרורית.

כך שר יזהר אשדות, על חיילי צה"ל: "ללמוד להרוג זה עניין של תנופה. דורך את הנשק, הלב מתפרע, הוא יודע - להבא, זה יהיה יותר קל. הם לא איש ולא אישה, הם רק חפץ, ללמוד להרוג זה עניין של הרגל".

וכך התבטא רזי ברקאי לפני מספר שבועות: "רוב המטנפים ברשת הם מהימין. הם אותם אפסים שחותכים בכביש... הצד הימני של המפה הרבה יותר אלים... הם חיפושיות זבל ומשם הם באים. ובסוף מתעצבנים, לוקחים אקדח ויורים בראש ממשלה".

גבולות חופש הביטוי נמתחו שוב כדי לשמר את האמירות הללו בגבול המותר.

השבוע קראו חכי"ם ערבים בכנסת לסגן יו"ר הכנסת פייגלין 'פאשיסט' ו'יודונאצי'. כשהורה פייגלין מתוקף תפקידו להוציא את המקלל נעמד חלקה השמאלי של המליאה על רגליו וקבל נגד 'סתימת הפיות' - ממש כך.

והנה, מגיע הזמר עמיר בניון, יוצר שללא ספק עונה על הגדרות הבאים להיכנס בשער חופש הביטוי. בניון הוא אומן מוכשר, זמר בחסד, איש רוח ובעל דעה. וכן, הוא גם שר את אשר על לבו בהשראת הפיגועים האחרונים.

בניון שר והתקשורת כמרקחה. הכותרות זועקות, השדרנים חמורי סבר, הפרשנים מזועזעים, הקריאות מכוונות נגד המסית האלים, אפילו כבוד נשיא מדינתנו מחרים את הזמר כאמור. ורק בכיכר העיר של העידן החדש - בווטסאפ ובפייסבוק, בניון מוכתר לגיבור היום.

הפער האדיר בין התקשורת וקובעי סדר היום לבין ההמון אינו ניתן עוד להסתרה. השוליים הבעייתיים של האתמול, נטולי הזכות לביטוי, כבר מזמן אינם שוליים. העם התפכח והשול הפך לציר המרכזי שעליו נוסעים מידי יום רוב אזרחי ישראל. יש תחושה באוויר שעולם הערכים שעליו נשען סדר היום התקשורתי הזה, הוא עולם ריק מתוכן.

וכך כתב לנו אבי בניון, כמה דקות קודם ירידת הגיליון לדפוס: "השבוע זכיתי לכמה שעות להרגיש כמו סלב רציני. הטלפון לא הפסיק לצלצל, כל מפיקי התכניות התקשרו אליי בזה אחר זה ואפילו קצת הפריעו לי ברצף לימוד התורה. הם פשוט לא הצליחו להשיג את עמיר ומי קרוב אליו יותר ממני? ואז חשבתי לעצמי - איזו תקשורת מעולה יש לנו! כולם חשבו ביצירתיות כל כך מופלאה על אייטם מסעיר להיום! אתם פשוט עדר של כבשים חסר מעוף! בבקשה, התרוממו קצת והתחילו לחפש אמת ויושר, לא רק רייטינג. אגב, מוזמנים לבוא קצת לבית המדרש ולטעום מהעולם האמִתי".