וקָרַב אותם אחד אל אחד

הרב ישי אביעזר , ג' בטבת תשע"ה

הרב ישי אביעזר
הרב ישי אביעזר
צילום: עצמי

נבואתו של הנביא יחזקאל (לז) בהפטרת פרשת ויגש, המכונה 'נבואת העצים', הופכת לקריאה אקטואלית בימים אלה.

פירודים של כוחות שונים וחיוביים, קורעים ומפלגים את מארג חיינו, המשווע לאחדות של כוחות למשימות קשות בדרך לגאולת ישראל. כוחות של פירוד פורצים באופן טבעי, כדי להבליט את הסגולות המיוחדות של הגוונים השונים. אך ההרמוניה של אחדות הצבעים הנשקפת יחדיו, היא קריאתו של הנביא בנבואת העצים.

דבריו מתייחסים לשני כוחות עיקריים, הכח הלאומי והכח התורני. שני הכוחות האלה מתעמתים זה עם זה, כפי שכוחות הגוף מתעמתים עם כוחות הנשמה. המאבק בין יוסף ויהודה, הוא הביטוי העז של הבלטת הכוחות השונים, שלכל אחד מהם יש סגולות מיוחדות שאין בשני. אך הנביא מנבא על עץ יוסף ועץ יהודה, ששניהם יהיו לאחדים המאוחדים בכפו, המסמלים את האחדות של הכוחות הנראים כסותרים, אך המשלימים זה את זה באחדותם.

גוף ונשמה, איש ואשה, עוה"ז ועוה"ב, גשמיות ורוחניות, לאומיות ותורניות, הם הפכים המתייחסים זה אל זה כשני צידי המטבע, של 'אחת דיבר אלוקים שתיים זו שמעתי'. האחדות האלוקית של ה' אחד ושמו אחד, מתגלה בעולם התחתון בשניים, שהם עקב וראש, או יעקב וישראל, או הברכה הגשמית והברכה הרוחנית. את שני הצדדים האלה אומר הנביא שיש לאחד. הפירוד והשניות חיוניים לעיצוב הכוחות, אך עליהם להתאחד, להפרות ולהשלים זה את זה.

בימים של היערכות לבחירות, יש מטבע הדברים העצמה של כוחות פרודיים, כדי להבליט את המיוחד בכל כוח. אך הכוחות השונים הם חלק ממארג שלם של משימות ויעדים, שלקראתם יש ללכת במשותף. משל למה הדבר דומה? למשפחה שבה האבא עם כוחותיו המיוחדים, והאמא עם כוחותיה המיוחדים, יטלטלו את המשפחה לשני צדדים שונים. ייעודה של המשפחה הוא שיתוף פעולה, עם שיתוף כוחות של אחדות השלמה וויתור והעצמה, שיחזקו את הילדים ואת כל המשפחה כאחד.

הרצון של כל חבר כנסת להודיע לכולם מה הוא שווה, והרצונות של מועמדים מבית ומחוץ להביא בשורות שלדעתם לא נמצאים, יוצרים פלגנויות ורסיסים של כוחות, שלא יכולים לעמוד במשימות הכבדות המוטלות על העם.

תסמונת הפלגנות, תקים בכל שכונה בית כנסת נוסף על הקיים. כי אין כל אפשרות שצעירים יתפללו עם מבוגרים, אשכנזים עם ספרדים, כיפות שחורות עם סרוגות, אנשי הייטק ופועלי בתי חרושת, וכן על זו הדרך. אותה תסמונת פועלת גם בבתי ספר. לא תמצא בית ספר דתי שלא יקום לו מתחרה, הסבור שבית הספר שלו טוב יותר. כי שם ילמדו יותר תורה, ואצלו החינוך טוב יותר, ואין בעיות אינטגרציה, אין עולים חדשים, ויש תוכניות ליבה וכדומה.

מתי נצליח להתבגר ולהבין שפלגנות ופירוד לא יכולים להצמיח ברכה? מדוע קשה להבין שלא כל תוכנית, תהיה המוצלחת ביותר, מצריכה מהפכים ושינויים? לפעמים יכולות תוכניות מצויינות לגרום להפסדים גדולים, אם לא יודעים איך לבצען. החשיבה המעוורת עיני חכמים, כמוה כשוחד המעביר את האדם על דעתו שלא במודע. המחשבה שנצליח יותר בפלגנות מאשר באחדות, היא יצר רע פוליטי הנוקם ונוטר כנחש.

יצרו של יוסף בער בו להתפלג. רגשות הזעם והתסכול על המכירה, על הפירוד מן הבית ועל החיים בארץ זרה, גדשו את גרונו עד מחנק. הופעת האחים לפניו במצרים לשבור בר, גרמה לו לרצות לנקום בהם על העלבון והייסורים הקשים שהם גרמו לו.

האירועים של עלילת הריגול ועלילת הכסף ועלילת הגביע, ממחישים עד כמה הם היו נתונים לשליטתו ולרגשותיו ולתסכולו. אבל הוא נשך שפתיים ודיכא את רגשותיו. הוא פורץ בבכי שמונה פעמים אבל מתאפק. הוא מצליח לרסן את רגשותיו הגואים, ולשמור על צלילות דעת של מה רצון ה'.

'ויהיו בני יעקב שנים עשר', אחרי המעשה של ראובן עם בלהה פילגש אביו, זכור לו היטב. שנים עשר השבטים של חטיבה אחת בעולם, הממשיכה את בית אברהם ויצחק אסור שתתפלג. נבואתו של יחזקאל בהפטרת הפרשה, ידועה לו היטב. אחדות העצים ואחדות העם, אחדות הבית ואחדות הדעות השונות, הכרחית היא לגאולת ישראל.

הוא יודע להתכנס בתוך עצמו ולהבליג. הוא יודע לקחת כמה צעדים אחורה כדי לאפשר לאחים להתאושש. הוא מצליח לנחם ולעודד גם כשידו על העליונה, וגם כשהאחרים במצב נחות ממנו. הוא מבין שאין זו עת פלגנית ולא עת של פירוד. הפרדה התכנסות התנתקות דחיה וגירוש, הן מילים של תבוסה ושל גלות. התגברות השלמה אומץ ריסון התאפקות ונמיכות קומה, הן מילים של הצלחה וניצחון.

צריך לבחון מהי המטרה, לאן רוצים להגיע, מה יקרה למפעל הגדול שהוקם? צריך לגייס כוחות גדולים של בניין, להרס מספיקים כוחות מצומצמים יותר. יוסף יודע להוסיף. לגרוע יודעים אחרים. יוסף יודע לפייס, כשמו כן הוא אותיות פיוס. הוא יודע לחלום חלומות גדולים. הוא גם יודע להפיץ אותם ולפרסמם. הוא סופג ביקורות על דרכו. הוא נכשל ומשלם ביוקר. אך הוא יודע גם מהי המטרה, ולשמה יש לעשות הכל, גם אם זה לא פופולארי, וגם אם עליי לוותר ולשנות את התוכניות.

כל הנפשות הפועלות במחצית השניה של ספר בראשית, יוצאות חבולות מהסיפור הקשה בבית יעקב. ליעקב ראובן שמעון לוי יהודה ויוסף, נותרו צלקות מכאיבות מאירועי כנען אחרי השיבה מהגלות. אך מי שיודע לאחד ולגבש אנשים ותוכניות לעתיד, הוא מי שלא עומד על כבודו, ומי שיודע שיש דעות נוספות מלבד דעתו, ומצליח להנמיך את גובה הלהבות יחד עם הגובה של עצמו.

יוסף הפנים את המסר, והצליח לעמוד במשימה הגדולה של אחדות הבית היהודי. הוא מציג לפנינו תכונות של מנהיג אמיתי, במסר חד ברור ונחרץ.