לא שריפת התלמוד של יום שישי ערב פרשת חקת שנת 1242, לא פוגרום של קישינב של 1905. זה קרה בשנת תשע"ה (2015) ערב שבת פרשת שמות.
כל השבת לא ידענו מי הם אשר נקבו בשמות. על הצוררים שעשו שמות במרכול. הזוועה הנוראה נראתה לעיני כל. ארבעה יהודים במקום אחד ועוד אחד ממערכת "שארלי הבדו" . לנצח ממנו הלכו ולעולם אבדו. רובד אחר רובד התגלה פסיפס מסכת הגבורה במלא הדרה. יוהן בן העשרים אשר עמד מול המרצח שאת נשקו לפרוק ולהציל תינוק.
פרונסואה מישל בן שנות השישים שרצה חלות לקנות. פיליפ בן הארבעים וחמש ויואב בן העשרים ואחת. אלו שהיו שם מול הרוע שאותם רצה למחוק באחת. זה אשר החלו לעשות דוגלי הטרור ומפירי חוק. ועל פניהם הרוע ובת הצחוק. גם שוטר ושוטרת בקרבת מקום הם הרגו ביריות. לא שעו אל הזעקות וגם לא אל הבכיות.
הפשע הזה מצטרף בצורה מזויעה לרצח הנפשע והברברי בהר נוף. אלה בשעות האחרונות של יום שישי מלא התכונה. אלה בבית כנסת בסילודים לפני בורא העולם בתפילה ובכוונה. ארבעה בני אדם במקום אחד לשבת מתכוננים. ויהדות העולם נחרדת ולוחשת תפילה ותחנונים.
אולי בכל זאת הנס יתרחש. והם מן התופת יצאו ובשבת בביתם יוכלו להנפש. מתפללים אנו על אומתנו הנצחית יאמר ה' די לצרותיך. "כוס היגונים הרפי מעט כי מלאו כסלי ממרוריך". והטרור מכה בכל כוחו בכל פינה בעולם. והאיומים באים חדשים לבקרים אל מול כולם. בהתרסה מול כל שוחר שלום. ומנהיגי העולם פשוט "לא מבינים" איך הגיעו עד הלום.
הלואי והיינו כותבים שירי שלום ואחוה. להסתובב ברחובות צרפת ולקבל תשובה. על שאלות היומיום של "בון ז'ור וקומון סה בה?" הגע בעצמך ועשה נא חשבון קורא יקר. לפני חדשיים כמעט בתחנה חייל נדקר. שלשה חיילים נדרסים על ידי רכב עובר. האיש שחזר מעבודה ברכבו וראשו רוטש לבלי הכר. מחבל מופיע ברכב ובידו חרב מתנוססת. דוקר בחורה צעירה ,היא נופלת ובדמה מתבוססת. בסימטת העיר העתיקה נדקר שוטר מג"ב.
בצווארו נפגע כשהגיח הצורר לנעוץ לו סכין בגב. אדם שלכותל הולך ולפתע דקירה בגב. הצורר לא מרפה לרגע מלחרוש רעה. האם יש מנהיג בעולם שלא שמע או ראה? האם תעשיית הטרור היא דבר שהוא כורח המציאות? האם יש את האחד שיקום ויראה מנהיגות? האם מימינו שמענו שבמצע בחירות יש הסתה לא לשרת בצבא? האם מימינו שמענו שמישהו יסכים להציג אמנות תועבה? הכל בשם חופש הדיבור. מבלי רגע לחשוב על טובת הציבור.
כאילו הם מכוכב לכת אחר ולהם לא נוגע. ולא חשבו שאולי יהיו כאלה שבהם זה ממש פוגע. וכי המסורת עתיקת היומים שלנו היא דבר שבו לזלזל אפשר? וכי אין גבולות גם לזה שחושב את עצמו למאד מוכשר? ואם יושרה, אמות מידה והתחשבות ברגשות הזולת הם כבר לא בסיס האומה, למה שירגיש הצורר האמון על שנאה אי אלו רגשי אשמה? למה שלא יחשוב שיהודי במרכול בצרפת הוא מטרה נוחה. כשהיינו לפני שבעה עשורים במחנות הריכוז. ההיו מנהיגי עולם שנעורו כאמיל זולא וזעקו J’accuse? כשמנהיגי העולם מפנים לעברנו אצבע מאשימה. האם שמו לב מי באמת גרם את המהומה. ואם יחשוב מישהו על מדיניות ההבלגה. יהא לבך סמוך ובטוח שזה פתח לדאגה. הרשע כהרגלו רואה זאת כסימן חולשה ולעליה בדרגה. לא אלה שבארץ ולא אלה שמחוצה לה.
אין אלו דברי גוזמא וגם אין כוונה להפריז. את כל אלה מייצג הטבח הנורא במרכול בפריז.
ייצוג מדינת ישראל ע"י ראש הממשלה מיד אחרי הפיגוע. שלח מסר חשוב בזה שהוא הגיע. היו גם היו שנעו וזעו להם באי נוחות. כי בעטיה של מחווה זו הרגישו רגש נחות. לא מן הנמנע שלכל תנועה של ראש הממשלה תהיינה פרשנויות. כאלה שמקורם בחרצובות הרשע ובשאול תחתיות. ויענו אלה במצח נחושה שחופש הדיבור הוא ברכת המדינות הדמוקרטיות. לא מן הנמנע שלעתים יעלה הספק בענין גבול הדמוקרטיה והשפיות.
אז רבותי הנאורים לא כדאי להכנס להיסטריה. עדיף ללמוד את דברי הימים וגם מעט היסטוריה. היה גירוש יהודים מאנגליה ב1290 למשך כארבע מאות שנה. על יהודי צרפת עברו תלאות של גזירות גירוש מאז מלכותו של פיליפ השני (1182) שהמשמעותית ביניהם היתה ב1498, בתקופה שבה זה היה "אופנתי" לגרש יהודים - ספרד 1492, פורטוגל 1497 - ועוד מהסביבה. בכל זאת לא קפא עם ישראל על שמריו.
האמין באמונה שלמה והשליך את יהבו על אלוקיו. גאים אנו במורשתנו ובמסורת מסירות הנפש. עם ישראל את מבטחו שם בה'. לא שכחנו איך רבים מאחינו בכל הדורות נהרגו על קידוש ה'. יש ואנו לא נראה מיד את האור. אך מלחמתנו בעמלק על כל צורותיו תמשך מדור לדור.