תשריין נפתלי. תשריין!

עלינו לחבור ולשתף פעולה עם אנשים שלא היו מעלים בדעתם להצביע למפלגה מגזרית דתית. איילת שקד לימדה אותנו שהדבר אפשרי והדבר כדאי.

הרב בני קלמנזון , כ"ט בטבת תשע"ה

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

תהליך הפריימריז של "הבית היהודי" היה הגון בצורה יוצאת דופן, ערכי וחברי.

גם הבוחרים, גם הנבחרים, וגם נבחרי תקומה, מוכרים לי. כולם. הם מוצלחים, ישרים, אנשי עקרונות ובעלי תבונה. בעלי חזון וביצועיסטים.

אין לי מילה רעה להגיד על איש מהנבחרים. אדרבה, מדובר על אנשי עשייה ערכיים משכמם וממעלה אשר תרמו ובטוחני שייתרמו עוד רבות בעתיד לעם ישראל.

אני מנסה להיות איש תורה וחינוך במה שמכונה אצלנו 'המגזר הדתי'. המגזר הדתי הוא ביתי. אני מבין היטב את חשיבות השמירה על האינטרסים הבולטים של המגזר הדתי. אני בשר מבשרה של הציונות הדתית, בוגר נלהב של בני עקיבא, איש חינוך 'מגזרי', תומך גדול של מסלול ההסדר. מפרגן גם למכינות.

מתנחל מובהק מעומק השטח. שייך ל'מגזר' ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו. מתחילת יומו ועד סופו. בקיצור, רב עם זקן לבן ושאר הסטריאוטיפים.

אני גם מהזקוקים לעזרה המגזרית של חבריי ושותפיי בבית היהודי. זכיתי בחסדי השי"ת לעמוד בראש אחד המוסדות החינוכיים החשובים של הציונות הדתית. במוסדות החינוכיים תמיד יש הרבה עשייה ואף פעם אין מספיק כסף לממנה.

כל מי אשר מתוקף תפקידו כעומד בראש מוסד חינוכי מרכזי ב'מגזר', מבלה חלק ניכר מזמנו בהתרוצצות ומאמצים להשיג תקציבים ותמיכה לישיבתו. אלא שלמרות כך ובגלל כך, אני מרגיש שמשהו חסר בהרכב הנבחרים של הבית היהודי שלי. רשימה של אנשים מדהימים, רשימה שנבחרה בצורה דמוקרטית לחלוטין, שיוויונית ואיכותית.

הבעיה היא שהרשימה קצת יותר מדיי מתאימה לי...

הייתי ראש הישיבה הראשון שהזמין את נפתלי בנט הצעיר והלא כל כך מוכר להציג את עצמו בפני תלמידיי, דווקא בגלל שהבנתי שיחד איתו נוכל לחצות את המחסום הסקטוריאלי ולהתחבר אל ציבור רחב יותר.

בוגרי הישיבה פעלו עם מוטיבציה גדולה למען איילת שקד בפריימריס הקודמים. הם היו מאוד מרוצים מבחירתם, ועבדו במשנה מרץ גם בפעם הזאת. איילת הצליחה לפעול למען עולם התורה גם בגלל אמונתה בחשיבותה של היהדות, וגם בגלל שיאיר לפיד ונתיניו הצייתנים, הבינו שדווקא את דרישותיה צריך לכבד. דווקא בגלל שדרשה לכבד מגזר שלא השתייכה אליו. דווקא בגלל שלא הייתה תוצר סטנדרטי של אולפנה...

בזמן שזהותה היהודית של מדינת ישראל ומחויבותה למורשת עומדים בסימן שאלה, אנו חייבים לאחד כוחות גם עם אנשים שאינם זהים אלינו לחלוטין באורח חייהם ובהשקפתם.

בקיצור: עלינו לחבור ולשתף פעולה עם אנשים שלא היו מעלים בדעתם להצביע למפלגה מגזרית דתית. איילת לימדה אותנו שהדבר אפשרי והדבר כדאי, אבל אנחנו חייבים להמשיך ולגדול. איננו יכולים להסתפק באיילת. אם היא תהיה היחידה, למרות מעלותיה יוצאות הדופן וחוסר ההגינות המשווע שבדבר – היא תקוטלג מהר מאוד כ'עלה התאנה' של המגזר.

חובתנו להביא את הבשורה הציונית דתית לכלל הציבור בישראל. בשביל משימה זאת אנו חייבים לפרוץ את גבולות המגזר. עלינו להקפיד להעריך ולהוקיר את שותפינו לדרך ולתת להם ייצוג הולם - דווקא בשל העובדה שלכאורה אינם חלק אינטגרלי מהשבט. צריך לשריין – לקדם עוד מועמדים שאינם מוגדרים כדתיים!

אני קורא למנהיג הפוליטי של הציבור הדתי לאומי, כבוד השר נפתלי בנט, להפגין מנהיגות לאומית וציבורית אמתית, ליטול את הזכות שהענקנו לו בהליך דמוקרטי וראוי לחלוטין, ולהשתמש בשריונים המותרים לו. זאת על מנת לקדם ולחבור אל בעלי בריתנו בכלל הציבור הישראלי במסע הקשה של חיבור כלל עם ישראל, וחיזוק הסולידריות הלאומית לקראת ההתמודדות עם הקשיים העצומים העומדים על פתחינו.