יציאת מצרים תישאר לעד אביב העולם כולו

הרב שלמה לוי , ב' בשבט תשע"ה

הרב שלמה לוי
הרב שלמה לוי
באדיבות ישיבת ההסדר ראשון לציון

פרשת בא מתחילה עם ציווי של הקב"ה למשה, "בֹּא אֶל פַּרְעֹה". כבר הקשו בספר הזוהר הקדוש- למה נאמר "בא" ולא "לך" אל פרעה? היות ופרעה העלים את עצמו לפיכך אמר לו הקב"ה בא והראה לך היכן הוא נמצא, מנסה להעניק ולהבין את השייכות של פרעה למצרים בהיבט הנפשי של כל אחד ואחד מבני ישראל.

חז"ל מלמדים אותנו שחוץ ממצרים האובייקטיבית ישנה גם מצרים הנפשית שמתגלה בליבו של האדם.

המצרים הרוחנית מבטאת את ההתמודדויות שנפש האדם צריכה לעבור בחייה בעולם הזה- התמודדות המעניקה לאדם את עומק החיים ואת ההעצמה של אישיותו. פרעה מסמל את הפה רע, הפה שמדבר בצורה שלילית על העולם, על הבורא ועל הנבראים והמכות שהביא הקב"ה על המצרים במצרים היו בבחינת נגוף למצרים ורפוא לישראל. כל מכה שלקו בה המצרים הוציאה את ישראל ממ"ט שערי טומאה והעלתה אותם למדרגה רוחנית שבקדושה.

בפרשת וארא הנחית הקב"ה על המצרים שבע מכות, וכעת נותרו שלוש מכות. בא בגימטריה שווה ג'. למה ראו חז"ל צורך לחלק בין השבע המכות הראשונות לבין השלוש האחרונות? התשובה לכך היא כי שבע המכות הראשונות שיקפו את הסילוף של שבע המידות הבסיסיות שכוללות: ביטחון, קומוניקציה אנושית, היכולת להיות כנוע לעבודת ה', האמביציה, החמלה והצבת הגבולות לחיים.

בפרשת בא אנו עסוקים בתיקון המערכת השכלית- תודעתית והארבה שהינו המכה השמינית שפלש למצרים, לא הותיר גבעול ירוק אחד בכל רחבי מצרים. היכולת לחקר, הבנה, התבוננות והסקת מסקנות הינה המתנה הגדולה ביותר של האדם עלי אדמות, שכן על ידי החוכמה והתבונה הננו משפרים ומתקנים את העולם על הבסיס המוסרי, האלוקי והאנושי, כדי לתקן עולם במלכות שדי. ה"מצריות" לקחה את החוכמה והבינה והשחיתה אותם עד כדי עקירת המוסר והקודש משורש חייו.

המכה התשיעית- חושך, מתארת את החשיכה המוחלטת שירדה על מצרים ומלכות מצרים איבדה את היכולת שלה להגשים את המטרה שבעבורה נבראה, נוצרה ובאה לעולם. כוח התפיסה השכלית להגות רעיונות חדשים נובע מעצם ההכרה בגבולותיו של השכל האנושי משום שכאשר האדם מודע למגבלותיו הוא יכול ליצור דברים חדשים בעולם, אך כאשר האגו של האדם משתלט עליו, אזי היהירות והגאווה נהפכים למטבע חייו והוא מאבד את היכולת שלו להמשיך להופיע ולהתקיים.

כך החושך- כאשר אינך מסוגל להיות צנוע ועניו כלפי החוכמה, הרי שמהאור הגדול נותר בעיקר חושך גדול, וכך כשמכים אדם בסנוורים הוא רואה רק חושך. המכה האחרונה- מכת בכורות שבמהלכה מתו כל בכורי מצרים הייתה המכה הקשה מכולן; מכה זו שיקפה את העובדה שההתעללות המצרית לא השפיעה רק על יכולת המודעות של האדם, אלה עיוותה והרסה גם את הכוחות העל מודעים של האדם.

הבכור מסמל את השורש והמקור שממנו יונק האדם את חיותו. זוהי המשכיות הדורות מדורות העבר אל דורות העתיד, כאשר הבכור נושא בתוכו את המשכיות מגמת החיים של אותה משפחה.

בטבע שבעולם, אותה נקודה עמוקה אינה ניתנת "לביטול או השמדה", אך ממלכת האליל של מצרים בהתמכרותה לעוצמה ריקה מתוכן, ובהתמכרותה לנטיות מושחתות בנפש איבדה גם נקודה זו מחייה. כמובן ששלוש נקודות אלה באומה הישראלית, הובילה אותם אל התחברותם וחירותם לריבונו של עולם. לדברי מרן הרב קוק "יציאת מצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו".