היהודים אינם רצויים כאן

הרב ישי אביעזר , ו' בשבט תשע"ה

הרב ישי אביעזר
הרב ישי אביעזר
צילום: עצמי

את שלטי החוצות האלה תלו הגרמנים ברחבי המדינה בשנת תרצ"ה, שלוש שנים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה. תורת הגזע הנאצית הבהירה והסבירה להמונים, שהגזע הארי הוא הגזע העליון, והעם הגרמני הוא המובחר והמיוחד שבין אומות העולם. האידיאולוגיה הזאת הביאה להרס חורבן ורצח. שישים וארבעה מיליון בני אדם שילמו בחייהם (פי ארבעה ממלחמת העולם הראשונה), על המגלומניה של אדולף היטלר.

שיגעון הגדלות של המנהיג והמצייתים להוראותיו, נבע מתוך הרגשת עליונות וכוח, שייחסו לו, מתוך אמונה וחשיבות עצמית, תכונות אלוהיות ומנהיגותיות כל יכולות. גם פרעה ניחן בהתנהגות מגלומנית, עד שהנביא קרא עליו: "התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו אשר אמר לי יאורי ואני עשיתיני" (יחזקאל כח). שיכרון הכוח האימפריאליסטי, והחשיבות העצמית של תורת הגזע, חייבו טיפול מיוחד של הבורא ברודן המצרי.

התפיסה הזאת, נודעה לאברם העברי, בהודעת ה' אליו בכריתת הברית בין הבתרים. אך ליהודי גרמניה בישרו את הדבר שלטי החוצות ברחבי הרייך, עוד קודם לפורענות האיומה שבאה עליהם. יהודים שארץ ישראל ציפתה להם והם היו רצויים בה, כאם הבנים שמחה, חשבו לתומם שהם רצויים גם בגרמניה ובאירופה. אך הגאולה המתמהמהת האיצה את מהלכה, ודחקה את היהודים לצאת מאירופה ולעלות לארץ ישראל.

גם במצרים חשבו היהודים שלצאת לארץ ישראל זו התאבדות. "מי שמע כזאת מי ראה כאלה היוחל ארץ ביום אחד אם יוולד גוי פעם אחת"? "הניסה אלוקים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי"? מכת החושך לדעת חכמינו, באה על המצרים, כדי שלא יראו במותם של אלה שלא רצו לצאת ממצרים (רש"י שמות י,כב). היה צורך לגרש את היהודים לארץ ישראל, כדבר ה' אחרי מכת חושך, "כשלחו גרש יגרש אתכם מזה".

ארץ ישראל נקנתה בדם של מיליונים במצרים ובאירופה. אין כניסה ליהודים לא הייתה רק סיסמא, אלא הווי חיים גרמני, שהבין שיש לנקות את הגזע הארי, ולהשמיד את העם היהודי. גם התפיסה העמלקית הבינה, שיש להשמיד את העם היהודי. "ויבוא עמלק ויילחם עם ישראל ברפידים", הייתה תוצאה מחשיבה, שאין מקום לעם היהודי מפני שהוא דוגל במשהו אחר משלנו.

צדקו הנאצים וצדקו העמלקים, שהמאבק נגד היהודים והיהדות יקבע מי ינהיג את העולם, ומי יוביל את המוסר הבינלאומי. תורת הגזע הגרמנית הבינה, שאין אפשרות לעמלקיות לשלוט בעולם כל עוד יש בו יהודים. למטרה זאת, יש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים.

תורת הגזע היהודית לא באה לעולם כדי להשמיד ולהכחיד. אתם תהיו לי עם סגולה מכל העמים, כדי להעלות ולרומם את כל העמים. תפקיד ממלכת הכוהנים הזאת היא להביא ברכה לעולם, כפי שתפקיד הכוהנים הוא, לשים את שם ה' על בני ישראל. המאבק בין עמלק לישראל, ובין תורת הגזע הנאצית לתורת הגזע היהודית, הוא נחרץ. המאבק הזה הוא כמאבק יעקב ועשיו, על הזכות מי יוולד ראשון ומי יהיה ראש.

יש צורך לבחור בין שתי תורות גזע, ובורא העולם בחר. "ואוהב את יעקב ואת עשיו שנאתי", אומר הנביא (מלאכי א). את תורת הגזע העמלקית נאצית צריך להשמיד, כי זוהי תורתם. השמדת העם היהודי באה, כשלא הושמדה העמלקיות הנאצית. אין מקום לשתי תורות, יכולה רק תורה אחת להוביל את האנושות ליעדה.

ויבוא עמלק ויילחם עם ישראל, כפי שבאה גרמניה להילחם בעם היהודי. צאו וראו כיצד התנהג המיעוט היודי בגרמניה לפני המלחמה, וכיצד מתנהג המיעוט המוסלמי בגרמניה ובאירופה היום. ההעז יהודי להרים את ידו ואת רגלו נגד המשטר? ההפגינו היהודים בהפגנות המוניות נגד רמיסת זכויותיהם? התבעו היהודים זכויות לאומיות בתוך הלאום הגרמני?

הנאמנות היהודית למשטרים בכל העולם, הייתה סמל ומופת לקבלת השלטון השולט, תוך השתתפות בצבא, במלחמות, בתרבות, בחיי המסחר והכלכלה, תוך פטריוטיות לאומית להצלחת השלטון הגויי. ההייתה התגרות יהודית בצבא או בשלטון, כפי שאנו עדים לה כאן בארצנו על ידי המיעוט הערבי? ההעלה יהודי על דעתו לשנות את ההימנון הגרמני, שלא תאם את ההשקפות היהודיות?

מה שהבינו הגרמנים הארורים, נעלם מתודעת היהודים. שלטי החוצות שהכריזו שהיהודים אינם רצויים כאן, היו אמיתיים. לא היה מקום בגרמניה ליהודים שלפני מלחמת העולם השניה, כמו שאין מקום ליהודים בגרמניה של היום. דבר לא השתנה. המילקי לא יכול להחליף את מדינת היהודים במדינת הנאצים, או בכל מדינה אחרת. ההבדל שבין אז להיום, שבינתיים שבנו אל ארצנו, ובנינו את מדינתנו. מה שהיה לא יהיה.

יידעו כל אומות העולם ביום הזכרון הבינלאומי לשואה: מקומם של היהודים הוא בארץ ישראל. גורשנו ממצרים כדי להגיע לארצנו. גורשנו מאירופה כדי לבנות מדינה. הדגל שלנו מתנפנף בירושלים לא רק בשבילנו, כי אם לכל העולם כולו. הערכים והמוסר, ההנהגות והדרך היהודיים, מתנפנפים ברוח הירושלמית כדי להביא את הבשורה לרחבי תבל. יכירו ויידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך, על ידי עמך היושב בארצו, והמגלה את שמך בעולם.