סורו מהבית הזה!

אני אוהב את אלי אוחנה בכל לב ודווקא מתוקף אהבת קודש פנימית זו, אני שונא ומתעב את המקצוע בו אלי אוחנה עוסק לכל אורך חייו.

הרב אלי אדלר , ז' בשבט תשע"ה

הרב אלי אדלר
הרב אלי אדלר
צילום עצמי

השורות הבאות נכתבות מדם לבי, אל כל מי שרוח התורה וקדשי ישראל עדיין מקננים בקרבו, והחיים המורכבים במדינת ישראל טרם ערפלו את חושיו הישראליים ותודעתו היהודית.

אני אוהב את אלי אוחנה בכל לב, אהבת אמת מעומק אמונתי בנשמת ישראל הקדושה, שהיא חביבה לפני המקום. ודווקא מתוקף אהבת קודש פנימית זו, אני שונא ומתעב את המקצוע בו אלי אוחנה עוסק לכל אורך חייו.

האהבה והשנאה באים ממקום אחד בנפשי. מהיהדות שבי, מהתורה שבי, מהישראליות שבקרבי, מעומק נשמתי, מהמקום של הקודש שבקרבי.

אני אוהב אהבת אין קץ כל נשמה בישראל, ודווקא משם, מתעב את תרבות הכדורגל, את הכוחניות והתחרותיות, את הספורט כפולחן, את הליגה שמתקיימת בשבת קודש.

ערך עליון יש להתעמלות המבריאה את הגוף והנפש, אך תרבות הכדורגל היא אנטיתזה ליהדות, לתורה ולישראליות.

כאשר ראש מפלגה שהצבעתי עבורה בבחירות הקודמות משלב בהנהגת מפלגתו איש שכל עיסוקו בחיים הוא תרבות הכדורגל, הרי שנשמתי זועקת בחבליה: סורו מהבית הזה! למען התורה האלוקית! למען יהדותנו! למען הערכים שאבותינו מסרו את נפשם עליהם בכל הדורות! למען עתיד ילדינו! למען שבת קודשינו! למען עמנו הקדוש! למען ארץ ישראל אשר עיני ה' בה! למען כל אשר נשמת ישראל בקרבו! למען אלי אוחנה האהוב! למען האמת!