חיפוש תחת הפנס

הרב איתי אליצור , י"ב בשבט תשע"ה

הרב איתי אליצור
הרב איתי אליצור
צילום: עצמי

משטרת ישראל מצאה את עצמה במצב מאד מביך. בכירים במשטרה נאשמים שוב ושוב בעבירות שמביך לדבר עליהן.

כמובן שכל הגורמים הרלוונטיים הזדרזו להציע פתרונות ולגזור קופונים לקראת הבחירות. נתניהו הבטיח לשקול למנות מפכ"לית. אחרים הציעו ללמד את השוטרים מה הן נשים. אחרים הציעו למנות קצינה ממונה על תלונות.

אבל כל הפתרונות האלה הן חיפוש תחת הפנס. המשטרה מסתבכת שוב ושוב בפרשיות מביכות מעין אלה לא בגלל היחס לנשים.

הנקודה היא אחרת לגמרי. הנקודה היא שבמשטרה יושבים אנשים שיש להם כח כמעט בלתי מוגבל, ואין עליהם כמעט שום ביקורת.

כל שוטר יודע שהוא נדרש להפעיל כח ולא נדרש להפעיל בקורת. תפקידה של מח"ש הוא לטייח חקירות. תיאום עדויות בין שוטרים הוא דבר שנעשה מדי יום ביומו. המערכת בנויה כך. ומילא אם היה מדובר על שוטר שמזכיר לחברו את מה ששניהם ראו אך הזיכרון כבר קהה עם הזמן. לא על זה מדובר. נאמר זאת בלי כחל וסרק: שוטרים יודעים שהמערכת מצפה מהם לשקר במצח נחושה. שבלי זה הם לא יתקדמו.

תאמרו: אין ברירה. פושעים מתוחכמים יודעים לפעול בלי להשאיר אחריהם ראיות קבילות מבחינה משפטית, ולמשטרה אין ברירה אלא לשקר. אולי. אבל כשמתרגלים לשקר, כבר אין גבולות.

ואם יש איזה שר שמנסה לשלוט במערכת הנמצאת תחת פיקודו ולהכתיב לה מדיניות, המפכ"ל ממהר להעמיד אותו על טעותו. המפכ"ל כבר התרגל שהוא מגדיר את היעדים, הוא קובע מה נכון לעשות ומה לא נכון לעשות, הוא קובע מה מאיים על המזרח התיכון, הוא לא כבול לשום חוק והוא יישם איזה חוקים שבא לו.

במצב כזה שולט הכח. המשטרה לא פוחדת מהחוק. לכן שוטר עושה מה שבא לו בלי לדפוק חשבון לאף אחד.

ויש לזה גם צד שני. המשטרה לא פוחדת מהחוק, היא כן פוחדת מכנופיות של עבריינים. להם יש כח. וכפי שאמרנו, בשטח שולט הכח. לכן, במקום לחסל את הפשע, המשטרה מסתפקת ביצירת יחסי מאזן אימה כאלה ואחרים, כולל הסכמים כתובים או לא כתובים, מפורשים או מרומזים, בין הכנופיות השונות: כנופייית אלפרון, כנופיית אברג'ל, כנופיית אבו-ג'ילדה וכנופיית דנינו. המשטרה לא מחסלת את הפשע. המשטרה למדה להיות חזקה על חלשים וחלשה מול חזקים, ולא לחשוש מהחוק.

לכן, לא פלא שבהר הבית למשל, המשטרה רומסת את זכויות היהודים. המפכ"ל מחליט על דעת עצמו שלאפשר לאזרח לנהוג בחופשיות בשטח ציבורי זה סכנה למזרח התיכון, ולכן הוא לא אוכף את החוק. הוא לא אוכף את החוק כי מהחוק הוא לא פוחד. הוא פוחד מהגורמים החזקים והאלימים שבשטח.

את החוק השוטר לא אוכף. הוא חושש מהאלימים למיניהם. לעומת זאת, בתחנת המשטרה אף אחד לא מאיים עליו. שם הוא החזק, והוא רשאי לעשות מה שבא לו.

כל עוד לא יבוא מישהו ויטלטל את כל המערכת מראשה, דברים לא ישתנו במשטרה.