מכשירים את השרץ

אנחנו נמצאים עכשיו בעיצומה של פעולה שאני מכנה אותה "הכשרת השרץ". פעילות שבאה להסביר לנו, עם למוד סבל, שעצם מינוי ראש ממשלה לרשעות הפלסטינית מספיק כדי להביא שקט ורגיעה לאזור.

אל"מ (מיל.) משה לשם , כ"ח באדר ב תשס"ג

משה לשם
משה לשם
צילום: עצמי
בתקופה האחרונה מתבצעת פעילות ענפה בארץ ובחו"ל להכשרת דעת הקהל ל"מפת הדרכים". הכשרת דעת הקהל החלה לפני המלחמה בעיראק ולא פסקה במהלכה.

אנחנו נמצאים עכשיו בעיצומה של פעולה שאני מכנה אותה "הכשרת השרץ". פעילות שבאה להסביר לנו, עם למוד סבל, שעצם מינוי ראש ממשלה לרשעות הפלסטינית מספיק כדי להביא שקט ורגיעה לאזור.

הפעילות מזכירה לא מעט את "הכשרת השרץ" שחווינו לפני ובתקופה הראשונה של הסכמי אוסלו, או נכון יותר, לקרוא להם אסון אוסלו.

באותה תקופה, שנות ה- 90 המוקדמות, אש"ף היה ארגון מוקצה מחמת מיאוס, ונמצא בראש רשימת ארגוני הטרור בדמוקרטיות הגדולות, ארה"ב ובריטניה, יאסר ערפאת וכנופייתו שישבו בטוניס, כנופיית רצח שניסתה והצליחה מדי פעם להוציא לפועל מעשי טרור נפשעים, אבל בעיקרון נראתה ככנופיית פשע שירדה מנכסיה אחרי מלחמת לבנון.

והנה החלה פעילות "הכשרת השרץ", מחתרת אוסלו הישראלית, החלה להפיץ בארץ ובעולם, באמצעות סוכני השפעה ותקשורת מגויסת, כי יאסר ערפאת נטש את דרך הטרור. החלו להופיע ידיעות מ"מקורות ביטחוניים בכירים" כי ההנהגה הפלסטינית הגולה "הגיעה למסקנה כי לא ניתן להכניע את ישראל בכוח" ושיש רוחות חדשות שמנשבות במזרח התיכון החדש.

מפגשים חשאיים עם "אינטלקטואלים ערבים" החלו לשאת פירות. ומדי פעם התבשרנו על "גישה חדשה", "דעות מתקדמות" ועל כי הנה, הנה מגיע הסימן לפריצת דרך לשינוי מהפכני בגישה הערבית כלפינו.

כולנו זוכרים את "המפגשים האקראיים" עם ערפאת בחו"ל, את העיתונאי ש"לוחץ עליו" שיתייחס ל"אמנה הפלסטינית", זו השוללת את קיומנו, ואיזה שמחה ותקווה נשפכה מים המילים בעיתונות הישראלית, כשערפאת הפטיר את המילה הצרפתית "כאדוק". זהו! הוא מתכחש לאמנה הפלסטינית! זעקו אז כותרות העיתונים, וממשלת ישראל החדשה, ממשלת שמאל קיצוני סללה את הדרך לבואו של רב המרצחים לארץ ישראל.

גל השמחה שאחז במנהיגי השמאל הקיצוני ממפלגות העבודה ומר"צ, פשוט קשה לתפוס אותו היום. חברת הכנסת ענת מאור עטופה בדגל פלסטין עם דמעות גיל, הסתובבה כסהרורית ברחובות יריחו, כבר שכחתם זאת?!

בתוך זמן קצר, הוכשר השרץ, ובהצגה גרוטסקית, סוריאליסטית, צפה העולם במתן פרס נובל לשלום לשני מנהיגים יהודיים ולרב מחבלים, ערבי רוצח יהודים, שני להיטלר.

אנחנו בלענו את גלולת הרעל, הסכמי אוסלו הביאו עלינו רצח, חורבן, טרור והרס הכלכלה. ממשלות התחלפו, ואותנו האכילו באשליות שכל המכאובים והייסורים הם ייסורי השלום. עד שפרצה המלחמה האחרונה. במהלך שנתיים וחצי, נרצחו 755 יהודים ומעל לחמשת אלפים נפצעו, באלפי התקפות טרור ביהודה שומרון וחבל עזה ובתוככי מדינת ישראל הקטנטונת.

למעלה מ-1000 נרצחו מאז הוכשר השרץ ערפאת, האם נלמד הלקח? נראה שלא.

בימים אלה מתבצעת הכשרת השרץ השני, מינוי אבו מאזן ל"ראש הממשלה". מינוי לראש ממשלה למדינת טרור שבדרך. והמכניזם פועל כמו לפני עשר שנים, כאילו שהכול נשכח ומתחילים מהתחלה.

אבו מאזן, מוצג כאיש נאור, מתון, אשר על פי "מקורות ביטחוניים בכירים" הפנה עורפו לטרור ומוכן לדרך חדשה. כך מאכילים אותנו בשקרים. ויש גם קצינים בכירים שנחשפים באמירות הבל כמו ראש אמ"ן, האלוף אהרון זאבי פרקש שצוטט: "שהוא מזהה אצל אבו מאזן רצון אוטנטי לשינוי חיובי", משפט מחמיא מפי ראש אמ"ן בישיבת ממשלה (ידיעות אחרונות ,31 מרץ 03'). את הסתייגות שרי הממשלה מדבריו כינתה העיתון כ"התנפלות אחדים מאנשי הימין". אותה תקשורת מגויסת שסייעה לפושעי אוסלו, מסייעת עכשיו לאלה שעלולים להמיט עלינו אסון שהוא גרוע מהסכם אוסלו עשר מונים.

ואילו אצל הערבים המהלך מתקדם באותו תסריט קבוע, "ארגוני הסירוב", גורמי הג'יהאד האיסלמי והחמאס "מסתייגים" מאבו מאזן, כמו ש"הסתייגו" בהצגה מתוזמנת בעבר מערפאת וכינו אותו: "פייסני ומתון מדי במאבק נגד ישראל". עכשיו הם מסתייגים מאבו מאזן ועל ידי כך מסייעים לו במהלכיו ובמיצוב תדמיתו כ"מתון" בעיני היהודים והמערב.

את ערפאת שהפך ל"לא רלוונטי", על ידי המדינאים הישראלים, מאשימים עכשיו: "כי מנסה לחבל בכל ניסיון של ראש הממשלה החדש לפרוש כנפיים" משפט ציורי נוסף מאמרי השפר על אבו מאזן מפיו של ראש אמ"ן הישראלי.

ואם אלה הם מילות השבח מראש אמ"ן ישראלי מה נלין על התקוות שעורר מינויו של אבו מאזן בקהילה האירופית ובארה"ב.

האיש שהוא מכחיש שואה מהסוג הגרוע ביותר, חבר בכנופיית הרצח של עראפת שנים רבות, זה שרואה ברצח מתנחלים "מאבק בכיבוש" והדורש את זכות השיבה, בה הוא רואה כנשק האולטימטיבי נגד מדינת היהודים, הוא מוכשר עכשיו ל"דמות השלום החדשה" במזרח התיכון הישן.

רק אציין עוד שאחד האנשים הראשונים אותו הוא מבקש למנות ל"ממשלתו" הוא מוחמד דחלאן, הרוצח מעזה, שכאחראי לשרות הביטחון המסכל, הורה בעבר לפגוע באוטובוס הילדים מכפר דרום והקים תעשיית נשק וחומרי נפץ בעזה כחלק מהמאמץ להשמדת ישראל. המינוי האפשרי של דחלאן, מעיד כאלף עדים על הממנה.

עלינו לעשות כל מאמץ למנוע הכשרת השרץ ולמנוע את מהלך ההתאבדות של מפת הדרכים.

ואת פושעי אוסלו יש להעמיד לדין !



אל"מ (מיל.) משה לשם הוא יו"ר עמותת "שנית גמלא לא תיפול".