ביבי בא לומר תודה

חן בן-אליהו , ל' בשבט תשע"ה

בשבוע שעבר, ביום רביעי (11.2) הגיע ראש הממשלה מר נתניהו לביקור בישוב עלי ובעיקר במכינה הקד"צ הפועלת במקום. למה בא לשומרון ומדוע דווקא לעלי?

מה היה לו כל כך חשוב להיפגש במיוחד עם ראש המכינה הרב סדן וגם עם יו"ר הועד המקומי מר אלירז? והרי גלוי וידוע שנתניהו לא ממש סופר את ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, אותה הקפיא לחלוטין בקדנציה הקודמת קבל עם ועולם, ובקדנציה הנוכחית שב ביתר תחכום וערמומיות והקפיא אותה באופן שקט: אין תכנון, אין שיווק, עוד מעט קט ואין כלל בנייה ביו"ש.

ואכן כך נאה וכך יאה לו למי שדוגל כנתניהו באיוולת המרושעת והמסוכנת של 'שתי מדינות לשני עמים', שההתיישבות ניצבת בעוז ובעוצמה מנגד לה ולפיכך היא בלבד המונעת את התגשמותה והיא אויבתה הגדולה ביותר.

בנוסף לכך, מחוץ לישובים, במרחבים הפתוחים, בשטחים החקלאיים, נתניהו מרבה להתעמר בחקלאי יו"ש היהודים בפרט ומתוך כך בהתיישבות בכלל, באמצעות קלגסי הפרקליטות והמנהל האזרחי והצו הדרקוני שלהם, הגזעני, הנירנברגי, הידוע לשמצה בשמו 'צו שימוש מפריע במקרקעין'.

דהיינו, נתניהו וקלגסיו מבקשים להרוס את החקלאות היהודית ביו"ש ועמה את האחיזה ההתיישבותית במרחבים הפתוחים, לתחום את חיי היהודים ל'תחום המושב' בלבד ועם זאת למנוע מהמתיישבים את המעשה החקלאי באשר נתניהו ואנשיו יודעים היטב או לפחות חשים באינטואיציה שלהם כי החקלאות היא-היא תמצית הציונות בחינת 'אם חקלאות כאן, מולדת כאן' (מ. סמילנסקי).

מולדת? וכי מה לנתניהו ולהכרה בשטחי יהודה ושומרון כשטחי מולדת? והרי רק לפני מספר חודשים עוד היה כל כולו שרוי במו"מ עם הניאו-נאצי אבו מאזן באמצעות המלבינה התורנית לבני ובמטרה להקים מדינת שטן פלשתינאצית בשטחי יו"ש, מדינה שתאיים על עצם הקיום של מדינת ישראל ועל עצם חיי עם ישראל בארצו יותר מכל פצצה איראנית, מדינת שטן שנתניהו שואף בעיוורון אווילי להקימה על חורבות ההתיישבות היהודית חס ושלום, ובכלל זה על חורבות הישוב עלי ועל חורבות בתיהם של הרב סדן ומר אלירז.

אז מה הדבר הזה שיכול לגרום לאנשים תבוניים, כך יש לכל הפחות לשער, לקבל בביתם בהכנעה גמורה ומתרפסת את מי שיותר מכל מאיים להחריב עד היסוד את ביתם הפרטי בפרט ואת מפעל חייהם בכלל? מה יכול לגרום לאנשים רציונאליים לקבל בביתם את מי שמאיים להחריבו, מבלי לנסות כלל להציב תנאים סבירים לביקור או לכל הפחות להעמידו נכוחה בעת הביקור מול תנאים אלה ולדרוש ממנו לקיימם דווקא עכשיו, לפני בחירות, כאשר יתכן והוא מסוגל להקשיב ואולי גם לבצע, תנאים אלמנטריים כגון אלה:

1. חזרה פומבית מנאום בר אילן על כל המשתמע מכך. 2. התחייבות בכתב לאימוץ דו"ח השופט אדמונד לוי כמדיניות ממשלתית. 3. התחייבות בכתב שלא תהיה הקפאה נוספת ביו"ש. 4. שחרור פומבי ומידי, עוד לפני הבחירות, של 10,000 יח"ד לבניה בגב ההר. 5. התחייבות פומבית ובכתב שלא להקים ממשלה עם השמאל הקיצוני, האנטי ציוני של הרצוג-לבני. מובן שהיה צריך לדרוש ממנו להתחייב בפומבי ובכתב וזאת משום שנתניהו לא בדיוק דובר אמת בדרך כלל, ככתוב במקורותינו (ב"ר ח, ע) "בשעה שבא הקב"ה לברוא את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כתות כתות, חסד אומר: "ייברא"! ואמת אומר "אל ייברא שכולו שקרים". ואם אדם ראשון כולו שקרים, נתניהו על אחת כמה וכמה, כידוע לכל.

בכן, 'שוב נהיתה הפסיכולוגיה דרך המלך אל בעיות היסוד'. והתשובה לקבלת הפנים המתרפסת והחנפנית נעוצה כמובן במעמד הנפשי האוורירי, המרחף, העפיפוני, הגלותי, הכנוע, המנותק מקרקע המציאות, מאדמת הארץ ממש, מעמדם הנפשי הרעוע של המרחפים בשמי התכלת ובנצנוצי אורות, אותם עפיפונים שאינם מבינים באיוולתם כי במסגרת קמפיין הבחירות נתניהו בא לעלי לעשות עליהם סיבוב כפריץ הבא לביקור בשטעטל, להשתמש בהם באופן ציני כבכלי חד פעמי ולהשליכם לסל וחסל לאחר מעשה, דהיינו להקפיא עוד יותר את התפתחות ישוביהם ולהתעמר בהם קשות לאחר הבחירות במידה והדברים יהיו תלויים בו ובשאיפתו הנואלת לייסד מדינה פלשתינאית איסלאמו-נאצית על חורבות בתיהם שלהם עצמם, חס ושלום.

הנה כי כן, נתניהו הטריח עצמו לעלי במסגרת קמפיין הבחירות ובראש וראשונה על-מנת לומר תודה לרב סדן. תודה גדולה על עמדתו ההחלטית כנגד שיריונו של אלי אוחנה ברשימת הבית היהודי, כלומר עמדתו הגלויה והנחרצת כנגד המהלך הלא-מחושב של נפתלי בנט (לא מחושב אך רב פוטנציאל. טעותו המרה לא הייתה ברעיון אלא בביצוע הכושל שנבע כתמיד אצל פוליטיקאי מגאוותנות ושכרון כוח ובעניין זה גם מהתייעצות עם 'הילדים' כמעשה רחבעם), מהלך שטמן בחובו את חדירת הבית היהודי לאלקטורט הליכודי, למחוזות הבחירה של הליכוד. נתניהו בא לומר תודה לרב על עמדה נחרצת שתרמה רבות לפרישת אוחנה מהרשימה והיא שהחלה את המומנטום השלילי של הבית היהודי בקמפיין הנוכחי (וכאמור, על כך בנט יכול לבוא בטענות רק אל עצמו) ופתחה את המומנטום החיובי של הליכוד.

בחושיו הפוליטיים החיתיים, המחודדים היטב, זיהה מיד הציניקן נתניהו אל-נכון כי החוליה החלשה של הבית היהודי, החוליה הרפוסה, החנפנית, הממלכתית להחריד, ממוקמת בישוב עלי, וכעיט העט על טרפו הגיע לפגישה עם הרב סדן, המפדלני"ק האולטימטיבי, המקובע בתובנותיו הפוליטיות ותקוע עמוק בשנות ה-80 של המאה שעברה ('אין מקום לרמטכ"ל דתי', 'אין מקום לראש ממשלה דתי') ועל מנת לומר לו תודה: תודה על מאמציו הכנים להחזיר את הבית היהודי לממדיו הטבעיים, לימי אורלב והרשקוביץ, כך שאם בכלל יוזמן בנט לממשלה, יקבל לכל היותר שני משרדים שוליים. וככל שהבית היהודי יקטן, הליכוד ישוב ויצמח ואז, לאחר שירכיב נתניהו את הממשלה הבאה, יוכל בציניות האופיינית לו לשוב ולהתעמר קשות בהתיישבות היהודית ביו"ש.

ובכן, בקבלם בהכנעה חנפנית את נתניהו בעלי, לא תרמו הרב סדן ומר אלירז להתיישבות ביו"ש דבר, אלא ההיפך הוא הנכון, גרמו נזק גדול: בכסילותם נתנו לגיטימציה לביבי הציניקן, לתודעת הנסיגות ו'שתי המדינות לשני עמים' שלו, ולמהלכיו המרושעים נגד ההתיישבות, להקפאה, להרס, להתעמרות, ועם זאת שימשו באיוולתם כלי משחק בקמפיין הבחירות של הליכוד.