הדרך השלישית

דניאל סגרון , ד' באדר תשע"ה

דניאל סגרון
דניאל סגרון
צילום: עצמי

פוליטיקה היא מראה, מראה שמשקפת ומביאה לידי ביטוי תפיסות עולם וסולם ערכים.

לכן על פניו נדמה שהפיצול בין מפלגת 'הבית היהודי' למפלגת 'יחד', מבטא נאמנה את פניה של הציונות הדתית שכבר שנים ארוכות אוצרת בתוכה שני זרמים שונים שכל אחד מושך לכיוון אחר בתכלית.

האחד מושך לכיוון החילונים, שואף להתחבר אתם, לייצר תורה שמדברת גם אליהם ולראות דווקא אותם כשותפים המרכזיים שלנו לדרך הארוכה. הזרם השני מושך לכיוון ההפוך, לכיוון של הסתגרות, של הפנמת לקחים ממנת יתר של תרבות המערב, ובאופן כללי לראות דווקא בחרדים את בני הברית והשותפים הטבעיים שלנו.

הללו מאשימים את אלו בליברליות מוגזמת ובוויתורים על ערכים תורניים בשם אידיאל 'פתיחת השורות', והללו גומלים להם בהאשמות על קיצוניות, פלגנות ומחסור בקרדיט לחזון ההנהגה האמונית ההדרגתית, שלהגשמתה צריך בעיקר סבלנות.

כמעט נדמה שבתוכנו פנימה יש שני מגזרים, שלכל אחד השקפת עולם שונה מהותית מחברו.

אך האמת היא שישנה דרך שלישית, משלבת. אין צורך להגיע למצב של 'או הבית היהודי או יחד' אלא השאיפה היא 'גם הבית היהודי וגם יחד'.

לשם הגשמת חזונו של הרב קוק צריכה הציונות הדתית את שתי השקפות העולם הבאות לידי ביטוי בשתי המפלגות הללו. מוכרחים את הפתיחות של בנט, את דרכו הלא מגזרית בעליל, כי רק אדם כמוהו מסוגל, בשלב זה, להביא את הציונות הדתית לעמדת הנהגה. אך מוכרחים לא פחות גם מפלגה, דרך, שתישאר בעורף ולא תיתן לשעטה אל עבר ההנהגה לטשטש ערכים ולוותר על חלקים, ולו הקטנים ביותר, מתורת ה' התמימה.

במושג 'הציונות הדתית' מקופל ערך הציונות, אליו שותפים החילונים, וערך הדת, אליו שותפים החרדים. כדי להגיע להנהגה, הציונות הדתית צריכה להתחבר גם עם החרדים וגם עם החילונים. הבית היהודי כבר מתחברת עם החילונים ואילולי לא קמה מפלגת יחד אלא כדי לפצוח במסע, שהיה צריך להתחיל מזמן, לחיבור עם החרדים לא פחות מאשר עם החילונים, דיינו.

יוצא מכך, שמפלגת יחד ומפלגת הבית היהודי הם שני צדדים של אותו מטבע. השקפות העולם העומדות מאחוריהן נחוצות שתיהן על מנת להגשים את חזונו של הרב קוק לבנות בארץ ישראל ממלכת כוהנים וגוי קדוש שתהיה אור לגויים.

התובנה הזו, ששתי ההשקפות נכונות ונצרכות, נושאת בכנפיה תועלת החשובה יותר מכל הפוליטיקה – האחדות בציונות הדתית. בנט בא, שטבון הולך, אך הציונות הדתית ודרכה לעולם נשארים. אם נפנים שבכל דרך יש תועלת וחשיבות, נמעט עם ההשמצות ההדדיות כי האמת נמצאת בשני הצדדים גם יחד, נוכל לעבור את מערכת הבחירות הנוכחית מבלי לפגוע באחדות המגזר.

מטבע הדברים, כל אחד מצביע למפלגה אליה הוא מרגיש קרוב יותר. יש כאלו שחשים הערכה עצומה למהלך שהוביל בנט, ורואים חשיבות במפלגה גדולה ומשפיעה שתדהר אל עבר השלטון. מאידך, ישנם גם כאלו שהפריעו להם כל מיני דברים בהתנהלות של הבית היהודי והם חשים יותר בנוח עם מפלגה שקרובה אליהם יותר, למרות שהשפעתה קטנה בהרבה.

אלו ואלו צודקים, אלו ואלו נובעים מאותו חזון, לאלו וגם לאלו ישנה אותה מטרה משותפת.

אחד המרבה (בית יהודי) ואחד הממעיט (יחד) ובלבד שיכוון את לבו לשמים – לתיקון עולם במלכות ה'!