נפש יהודי הומיה

כל נפש יהודי ההומיה לציון, חשה דחיה פנימית מפני דבריו של הרב שלום כהן ושלמה בניזרי, אשר קיללו את המנון המדינה.

הרב ברוך אפרתי , ד' באדר תשע"ה

הרב ברוך אפרתי
הרב ברוך אפרתי
צילום: עצמי

ודאי ההמנון חסר את עיקר העיקרים - את אבינו מלכנו אשר גאל אותנו מהגלות הארוכה לחירות במדינת ישראל. ודאי כותב ההמנון לא היה בדרכה של התוה"ק.

ודאי לכשיהיה לאל ידינו בעתיד הקרוב, נוסיף להמנון בית על מלכות בית דוד, המקדש ואלקי ישראל. ודאי כואב לכל ירא שמים על כך שהציונות בחלקה לא מביטה לשמים, עדיין לא מכירה מיהו העם האלוקי שלנו השב לנווהו. ודאי חסר בהמנון גם מבט מזרחי, ויש בו העצמה של בני אשכנז שישבו במערב. הכל אמת.

אולם יחד עם החסרונות הללו, לא מדובר על שיר פרטי, לא מדובר על שיר שלילי, לא מדובר על אנטי תזה לעניינם של ישראל. מדובר על שיר טבעי של הכמיהה לתקומת ישראל בארצם.

ההמנון (הלקוי), מלא באהבת הארץ, אהבת ציון, אהבת ישראל, הכרה בטומאת הגלות ושמחת החירות. כל אלו, ערכים חשובים, שאנו כאנשי תורה מאמינים בהם.

ההמנון מבטא את מאבקה של האומה לקום מעפר הגלות, והוא הושר מפי מאות ההולכים למשרפות בשואה, חיילי צה"ל בדרכם למסור נפשם על הארץ, המעפילים במסירותם לעלות לחופי ישראל.

לקלל את ההמנון, משמעותו לקלל את עם ישראל במצבו הנוכחי. עם שיש בו סגולה עצומה, ההולכת ומתבררת במדינה. אנו יודעים שיש חולשות, יש בילבול, יש שכחת אלהים. אך האם בפסימיות מרירה ובקללות נאיר את אור ד'? האם בהתעלמות מהלאומיות החילונית (הטועה והתועה) נרומם את הציבור לאהבת תורה ויראת שמים?

עלינו להתייחס בכובד ראש לישראל. לפנינו ניצבת אומה בת אלפי שנים, הקמה מתרדמת הגלות, טועה לפעמים ועיניה עדיין עייפות מהיקיצה. יש לכבד אותה וגם את טעויותיה, להאמין בכוחה, לאהוב אותה, להבין שהטעויות הם חלק מתהליך בירור משיח בן יוסף.

רק מתוך כך, אנו באים גם לביקורת חשובה ועקבית, עליה. מי שדבריו מוציאים את הציונות המודרנית מן הגדר, מי שמקלל את תהליך הבירור הישראלי ואינו מאמין בערכו- לעולם לא יוכל למתוח ביקורת של אמת. רק עין טובה מאפשרת תיקון נוקב.

תלמידי האר"י נוהגים להתפלל בכל יום על כך שמשיח בן יוסף לא ימות בתהליך הגאולה. על כולנו, להזהר מאד שלא לפגוע בו.
עדיין איננו במשיחיות בית דוד העליונה והמאירה. אנו פוסעים לשם, אולם עדיין יש בירור של הצדדים היסודיים יותר במדינתנו, עדיין אנו זקוקים לשיחה בין כולנו, כמידת יוסף הצדיק המאחד את מסעם של השבטים בתהליך הבירור.

התפיסה של 'הכל או כלום', אינה נכונה בדור הגאולה. הרב קוק זצ"ל מלא מכך בכתביו ואגרותיו, לרומם ולהעמיק, להדריך ולבקר, הכל כחלק מתהליך ארוך, שיש בו תחילה אמצע וסוף.

הגר"ע יוסף זצ"ל הקפיד לעמוד בעת ההמנון מפאת כבודם של ישראל. הקפיד לכבד את סמלי המדינה, מפאת האמון בכך שמתוך כבוד זה ישובו ישראל לאביהם שבשמים בשלימות. הוא לא זנח את מדינתנו, לא זלזל בה, אלא תיקן אותה מתוכה, בחיבה לראשיה עם כל ביקורתו עליהם.

אפשר לבקר את ההמנון, חשוב לבקר אותו. אולם אל תהרגו את בן יוסף. אל תפסלו את הליך הבירור הארוך שלנו. אל תזלזלו בעם השם. תנו בו אמון, כל הפוגע בישראל כפוגע בבבת עינו של מקום.