חטאים שונים, הפרטי והציבורי

ד"ר מרדכי ניסן , י' באדר תשע"ה

ד"ר מרדכי ניסן
ד"ר מרדכי ניסן
עצמי

מהו סכום סביר להוצאות השוטפות של בית ראש הממשלה? האם הפעילות והקף האירוח מתגברים עם השנים? מהו הסכום המקובל לצרכים כאלה במדינות אחרות? כמה הוציאו ראשי ממשלה אחרים על ניהול החיים והבית? כמה עלה ניהול בית הנשיא ואחזקתו כאשר שמעון פרס השתכן בו?

הכול שפיט, הכול שאיל.

אין בנאמר לעיל שמץ של רמיזה, שבנימין נתניהו בעצמו ניצל את מעמדו והשית הוצאות בלתי סבירות על קופת המדינה. אם יוכח שאכן כך עשה, יהיה בהתנהגות זו מעידה מוסרית, סוג של חטא פרטי, הקשור לממון. ישלם ויתקן.

אבל יש סוג אחר של פשע אצל ראשי המדינה. ישנם מקרים של פגיעה בשם הטוב של המדינה ובביטחונה, בחובה של התנהלות פוליטית-ציבורית לפי החוק והצורך, ולצאת לידי ציפיות העם. ראשי מדינה מייצגים את הממלכה, את העם כולו ואת צביונו וערכיו. חטא כללי-ציבורי-פוליטי מלבין את פני המדינה ופוגם ביסודות הקיום שלה.

שמעון פרס פעל מאחורי גבו של ראש הממשלה יצחק שמיר ב"תרגיל המסריח" בניגוד גמור לתקינות סדרי שלטון של ממשלה קואליציונית משותפת. יצחק רבין הכיר בנפשעים שבאויבינו, השליך על ישראל חרפה ונתן רובים למחבלי אש"ף. הסכם אוסלו לא היה בגדר טעות אישית של ראש הממשלה אלא פשע מדיני, ומהלומה באתוס הציוני ומכה איומה בחיי אזרחי המדינה. על חשבון הדולרים הזעום של רבין בארה"ב אפשר היה לעבור לסדר היום.

אהוד ברק, שביצע בדרום לבנון את מדיניות הנסיגה של ארבע האימהות, אפשר לחיזבאללה לקרב לגבולנו את ארסנל הנשק שלו במלחמת הטרור, ולפגוע באוכלוסייה האזרחית הישראלית – כפי שעשה. אריאל שרון חטא באופן גס ואכזרי כלפי אזרחי המדינה, תושבי גוש קטיף, המיט עליהם כאב נורא ואובדן בלתי ניתן לתיקון – נפשית וחומרית. שרון לא רק גנב כסף, אלא גם גנב דעת, ריסק ציבור ישראלי משובח תוך חשיפת העורף לטילי המרצחים הפלשתינים.

בפרשת הולילנד פגע אהוד אולמרט במוסד של עיריית ירושלים. הרשנזון גנב כסף ציבורי, ולפי פסק הדין דרעי קיבל שוחד והורשע.

ייתכן ואודי אדיב סייע לילדים בשיעורי בית ומרדכי וענונו תרם ליד שרה, אבל שניהם היו בוגדים שפלים נגד מדינת ישראל. על כל חטא שפוגע במדינה, ביטחונה ויוקרתה, אין לשכוח ואין לסלוח.