הצבעה בחו"ל – חוויה של פעם בחיים

רועי וולף , י"ד באדר תשע"ה

רועי וולף
רועי וולף
צילום: עצמי

לפני כשנתיים, ביום האחרון שלי בשגרירות ארה"ב, עמדה לי הזכות להצביע בשגרירות ישראל בוושינגטון. זה ללא ספק היה יום חג. אחרי הכל, לא בכל יום מזדמן לך להיות אזרח ישראלי שזכאי להצביע בחו"ל. לא בכל יום מזדמן לך להרגיש שאתה חשוב. בכאילו.

לבוש כחול לבן , כיאה למעמד מרגש זה, התייצבתי בשגרירות על מנת לממש את זכותי הדמוקרטית להצביע. בחדר קבלת הפנים של השגרירות הוצבה קלפי. אחד מהיתרונות הבולטים בשגרירות הוא האפרוריות שבה. לא לחינם דבקה בה המטאפורה הזו. אולי זאת משום שהחלונות נשארים מוגפים ביום יום ולכן החליטו כי זה יהיה המקום האידיאלי להציב את הקלפי. כך הכל כבר מוכן ואין צורך להגיף את התריסים והווילונות על מנת לשמור על מעטה חשאיות ביום הבחירות. גאוני.

יום הבחירות הינו יום מרגש ביותר, במיוחד עבור ישראלים השוהים בחו"ל. רבים שמו פעמיהם לעבר השגרירות, חלקם אף עם ת.ז. כחולה כיאה לכל ישראלי מצוי. לקח קצת זמן להסביר כי המקום היחיד שבו מותר להם להצביע הינו באחד מהכיתות בבית הספר בארצנו הקדושה – בדיוק כפי שמופיע להם בפנקס הבוחרים שקיבלו. לקח עוד יותר זמן להסביר להם מדוע המעמד שלהם כישראלים עובדים בחו"ל, הינו שונה ממעמדם של הדיפלומטים שמייצגים רשמית את מדינת ישראל. רק לאחר שקנינו מהם ערכה של מוצרי ים-המלח הם הבינו את ההבדל.

ברגע שנכנסתי להצביע, הייתי צריך לשפשף את עיניי כלא מאמין. הסדר. הניקיון, ויותר מהכל, החליפות! כן כן. שם לוקחים את העבודה ברצינות. חנה המזכירה של בית הספר לא הפכה להיות למזכירת הקלפי. שם אתה פוגש את קצין המנהלה שבשגרירות שבכובעו האחד הוא אחראי על תשלומי המשכורת וכו', ובכובעו השני, ביום הבחירות, הוא מזכיר הקלפי בכבודו ועצמו! היעילות שם עולה מעבר לכל דמיון.

אחד מהרגעים המרגשים הוא הבאזז התקשורתי. צוות צילום של השגרירות והתקשורת הישראלית מצלמים כל צעד ושעל שלך. לפעמים אפילו חוסכים את מוזיקת הרקע בעריכת הווידאו ופשוט משמיעים אותה שם ישירות. ואז אתה מגיע לרגע המיוחל. אתה הקטן, החשוב, בעל אשרה דיפלומטית, ניגש להצביע. מה לא עברת על מנת להגיע לרגע המיוחל הזה. תחקיר ביטחוני שאתה אכן אתה. לפעמים קשה להוכיח את זה כי התמונה שלך בדרכון היא תמונה אחרי בר-מצווה. (מזל שיש את התג זיהוי הדיפלומטי שלך כדי להציל את המצב).

ואז מתגלה בפנייך הפתעה! אין פתקי הצבעה. אני חוזר על זה שוב. אין שום פתק הצבעה. יש רק פתקים לבנים. זה משהו שנוגד את כל מה שהורגלת במשך כל חייך הבוגרים. מיתוסים שלמים התנפצו לנגד עייני בזה אחר זה. פתאום מצפים ממך לכתוב משהו, לסמן משהו על גבי פתק לבן – שהוא כן יהיה קביל. שהוא בעצם מהווה את הקול שלך. ממש ונהפוכו. אתה מקבל פתק לבן ובו עליך לסמן את האותיות של המפלגה בה אתה רוצה לתמוך. מה שבאותו הרגע מחזיר אותך 20 שנה לאחור ונותן לך תחושה שזוהי יותר הצבעה לוועד הכיתה, מאשר לבחירות למדינת ישראל.

אז אחרי התנפצות המיתוסים ותחושת החשיבות המוערכת יתר על המידה, לפחות היה מישהו נחמד שהואיל בטובו לפתוח עבורי את חדר המזכרות בשגרירות ולהביא לי שוקולד.