היסטוריה של פוליטיקה

איך זה שמפלגות אווירה מצליחות לשרוד שתי קדנציות, ולא רק אחת?

חגי הוברמן , כ"א באדר תשע"ה

ישנה תופעה מעניינת בפוליטיקה הישראלית, שדווקא אותה לא ממש חוקרים: איך זה שמפלגות אווירה מצליחות לשרוד שתי קדנציות, ולא רק אחת.

בעבר כל מפלגה כזו לא הצליחה לשרוד מעבר לקדנציה. מפלגת האווירה הראשונה, מפלגה שכל תכליתה היתה גלריית האישים הנוצצים שהציגה, היתה רפ"י בבחירות של תשכ"ו, שלהי 1965, לפני 49 שנים. בן-גוריון, משה דיין, שמעון פרס, יצחק נבון – אלו היו השמות הבולטים במפלגה שקיבלה בסה"כ 10 מנדטים, וארבע שנים אח"כ נבלעה בתוככי מפלגת העבודה ולא נודע כי באה אל קירבה (הגם שהוציאה ראש ממשלה אחד – פרס, שני שרי ביטחון, דיין ופרס, ושני נשיאים – פרס ונבון).

ב-1977 קמה ד"ש, שזכתה ב-15 מנדטים, שהתאדו כלא היו כעבור 3 שנים, בבחירות של שנת 1981. גם מפלגת הגימלאים, מפלגת האווירה השניה של שנת 2006, לא שרדה מעבר לקדנציה.

מפלגת שינוי המנוחה, אביה של 'יש עתיד', ביולוגית ופוליטית, שרדה למעשה שתי כנסות. היא נכנסה לכנסת בשנת 1999 עם ששה מנדטים, ב-2003 הגיעה לשיא של 15 מנדטים, וכעבור 3 שנים התאדתה כמו קודמתה ד"ש.

גם 'קדימה', מפלגת האווירה הראשונה שהיתה למפלגת שלטון, הצליחה בניגוד לכל התחזיות לשרוד גם את בחירות 2006 וגם את בחירות 2009, בטרם התרסקה לשתי מפלגות איזוטריות, 'התנועה' ו'קדימה', שאף לא אחת מהן מתמודדת עצמאית בבחירות הנוכחיות.

כך קורה עם מפלגת 'יש עתיד' של יאיר לפיד. כנראה שכמו 'קדימה', וכמו 'שינוי', גם המפלגה הזו שקיבלה בבחירות הקודמות 19 מנדטים, תצליח בבחירות הקרובות לשמור על תריסר מהם, בטרם תיגווע ותיאסף אל אבותיה הפוליטיים בבחירות הבאות.

השאלה מופנית לאנשי הכיפות הסרוגות המתלבטים באורח משונה בין 'הבית-היהודי' ל'יש עתיד': ברגע האמת, איזו מפלגה תעדיפו באמת, את אנשי האווירה יאיר לפיד, שי פירון (שעוד לא נתקלתי במורה או איש חינוך, כולל מהמקורבים אליו ביותר ביישובו אורנית, שלא מביע בקול את אושרו על יציאתו ממשרד החינוך), או אלעזר שטרן, שגם אם יהיו בכנסת הבאה, את זו שאחריה יראו רק בערוץ 99, או במפלגה שבכל זאת קיימת כבר שמונה עשורים בפוליטיקה הישראלית בגילגול כזה או אחר, שהצליחה למרות כל המשברים שעברו עליה להשפיע לאורך שנים רבות על המדיניות, הפוליטיקה, הביטחון, החברה, הכלכלה והדת במדינת ישראל, ואשר נשענת על שורשים איתנים של ציונות-דתית כמו החינוך הממלכתי-דתי, ישיבות ואולפנות, הקיבוץ-הדתי, איגוד המושבים, בני-עקיבא ועוד ועוד.

נקודה למחשבה בדרך אל הקלפי.