ימי התום

כיצד ממשיכים לחנך לאזרחות טובה ולמעורבות פוליטית למראה פרצופה של המערכת הפוליטית במהלך תקופת הבחירות?

הרב ד"ר יהודה ברנדס , כ"ה באדר תשע"ה

הרב ד"ר יהודה ברנדס
הרב ד"ר יהודה ברנדס
צילום: גרשון אלינסון

בימי בחירות אלה, טרודים כל המופקדים על החינוך בישראל בהתמודדות עם אתגר שמציבה בפניהם מערכת הבחירות. כיצד ממשיכים לחנך לאזרחות טובה ולמעורבות פוליטית למראה פרצופה של המערכת הפוליטית במהלך תקופת הבחירות?

אם תזכה הכנסת הקרובה למלא את ימיה כחוק, ישתתפו בבחירות הבאות לראשונה בחייהם כל הצעירים הנמצאים בימים אלה בכתות החטיבה העליונה. מדובר ברבבות בני נוער, שהשקפתם אודות ההנהגה הישראלית מתעצבת בימים אלה, באמצעות כלי התקשורת המשדרים להם את תמונת עולמם של המתמודדים בבחירות, אלו שאמורים להנהיג בשנים הקרובות את המדינה.

שואלים את עצמם המורים לאזרחות, ושואלים עצמם המנהלים, המחנכים, רכזי החינוך החברתי, מדריכי תנועות הנוער, וכל מי שעוסק בדרך זו או אחרת בחינוך שיש לו זיקה לפוליטי ולאזרחי: מה יועילו כל שיעורי האזרחות, כל הסמינריונים, ימי העיון, הסדנאות, מול הגלים העכורים שנשקפים אל התלמידים מן המרקע? כנגד הציוצים והפוסטים הנשמעים ונקראים ממסך הסמארטפון? הגידופים, הנאצות, הבוז וחוסר הכבוד לאדם.

הזלזול באינטיליגנציה של הבוחר, הסיסמאות הנבובות והרדודות, הקומיקאים להשכיר המייצרים סרטוני פרסומת דמויי-תעמולת-בחירות, ברמת שיווק של משקאות מוגזים ומטה? האם האנשים המתמודדים על לב הבוחר בכלים הללו ראויים להנהיג את המדינה? האם אפשר לסמוך על שיקול הדעת שלהם? על ענייניות? על יושרה? האם כאשר יידרשו לתפקד יחדיו במסגרת של קואליציה הם יהיו מסוגלים לעשות זאת באופן שיש בו גם תועלת לאזרחי המדינה?

הבעיה משותפת לכל שדרות החברה הישראלית. ערבים ויהודים, חרדים ודתיים לאומיים, שמאל וימין. ההתגוששות בכל הזירות מתנהלת בסגנון דומה. בין המחנות, ובתוך כל מחנה ומחנה בפני עצמו.

זו אינה גזירה משמים. אפשר לנהל מערכת בחירות גם אחרת. דומה שהגיעה העת להבהיר למתמודדים ויועציהם, שקצה נפשנו בשפה ובסגנון שבו מתנהלת מערכת הבחירות. עדיין לא מאוחר מדי, יש עוד שבוע. ויהיו גם הבחירות הבאות. מזמינים להרצאות ופאנלים רק את מי שיתחייב לומר את עמדותיו ולא להשמיע סיסמאות ולהשמיץ את יריביו.

לא פותחים סרטונים פוגעניים. הרי האח הגדול סופר, כל כניסה, כל השתהות, כל הורדה. אם הסטטיסטיקות של הצפיה, ההאזנה והקריאה ישתנו – תשתנה הגישה של כל המערכת. הנה דוגמה לפעילות: המורה והתלמידים ידפדפו יחדיו בתעמולת הבחירות שבאינטרנט ויגיבו בטוקבקים – כנגד תעמולה זולה, פוגענית, שטחית, יגיבו בשאט נפש ובתרעומת. כלפי תעמולה מכבדת, מסבירה, הוגנת – יגיבו בביטויים של הערכה. נשמע נאיבי? חינוך מבוסס לא מעט על נאיביות. בעברית זה נשמע אפילו יותר טוב: תום.

כראש מכללה לחינוך, התבקש שאכתוב בימי בחירות אלו על שאלה אחרת המטרידה רבבות מורים, ומיליוני בוחרים נוספים שילדיהם נמצאים במערכת החינוך – מדוע אף אחד לא מדבר על חינוך? הרי הדבר נוגע לנפש ילדינו? מה הם מציעים בתחום הזה? סייעת שלישית, וזהו?

אבל בעצם, טוב שהמתמודדים לא מדברים על חינוך. חינוך מבוסס בראש ובראשונה על דוגמה אישית. נחכה איפוא לימים יפים מאלו, כשמערכת הבחירות עצמה תשדר ערכים, מידות טובות, כבוד לאדם, לזולת, גם ליריב. או אז, נשמח לשמוע מה יש לנבחרינו לומר גם על חינוך.