מיליון ישראלים לא טועים

בבחירות הללו עמדו להכרעה שתי תפיסות עולם קוטביות, שהפעם פשוט התחלפו – מחנה הנגד השמאלי, מול מחנה הבעד הימני.

נריה מאיר , ה' בניסן תשע"ה

לחיות גבורה ביומיום. נריה מאיר
לחיות גבורה ביומיום. נריה מאיר
צילום: בית"ר העולמית

לפני הכל, תודה לבורא עולם.

שלושה חודשים דיברנו, חששנו, ודאגנו ממפלת 92, ובסוף קמנו לבוקר שאחרי עם ריח של 96.

בסיומה של אחת ממערכות הבחירות הדרמטיות ביותר שידעה המדינה, שניות בהישגן אולי רק למהפך 77, התחושה המרכזית היא קודם כל תחושת הקלה.

לא הבסנו, לא השפלנו ולא קרקסנו. פשוט ניצלנו.

כמו אזרח דמוקרט שבא להפגין בשקט ונקלע לפתע למטח מים כחולים היוצא מלוע של מכת"זית היישר לפניו, כך נראתה החברה הישראלית תחת מתקפת השנאה שניחתה עליה בשלושת החודשים האחרונים.

בראש המתקפה עמדה קואליציה מוזרה של שונאי קמעות ומזוזות, שונאי קפיטליזם, שונאי מתנחלים וסתם פוסט ציונים שהתאגדו תחת חבורת שונאי נתניהו. בקיצור, שנאת האחר.

שנים מטפטפים לנו שהשמאל הוא נאור, פלורליסט ודמוקרט.

אמנם מומחי שנאה תהומית קיימים גם במחוזות הימין, אבל האמת צריכה להיאמר, בשיטות ובמימדים שהחבורה היחצני"ת משמאל התארגנה הפעם, הייתה סכנה אמיתית לדמוקרטיה.

מה הם לא ניסו? שלטי חוצות ענקיים המעוותים את פניהם של בנט ונתניהו אבל בעצם גם את כל בוחריהם. קבוצות גנרלים מתוסכלים ללא שום מכנה משותף ביניהם שקמו אד-הוק רק למטרות חיסולים ממוקדים (אז נתניהו אשם בקיפאון מדיני והעדר נסיגות או באי הכרעת הטרור החמאסי?), היה לנו מנות גדושות של נוברי ארכיונים ומחרחרי מלחמה, והכל לצד התגייסות תקשורתית במונוליטיות כמעט מפחידה.

שיא הכיעור היה בקאמבק של פורום החווה שהוליד עיתון נבזי ומלוכלך שהופץ חינם בחצי מיליון(!) עותקים.

המתקפה הזו מסוכנת לא בגלל היקפה אלא כי היא עשתה שימוש בכלים דמוקרטיים להצגה דמונית של ציבור שלם.

זה לא רק חוסר הגינות, זה כבר ניסיון לגניבת שלטון.

כאשר ynet בכל יום מספר כמה רע לחיות פה ולא מזכיר אפילו במילה את עשרות האלפים שבאו להפגין תמיכה במדיניות הימין בכיכר רבין, המחשבות כבר חוזרות לאוסלו וסתימת הפיות בהתנתקות מגוש קטיף.

במובנים רבים,הפוך על הפוך דווקא ההשמצות איחדו מיליון ישראלים תחת דגל הליכוד.

אבל היה כאן עוד משהו.

בבחירות הללו עמדו להכרעה שתי תפיסות עולם קוטביות, שהפעם פשוט התחלפו – מחנה הנגד השמאלי, מול מחנה הבעד הימני.

מאחורי האיש ההגון, הראוי והנחמד יצחק הרצוג, עמדה חבורה פוסט ציונית קיצונית שהתעתדה להוביל את ישראל לנסיגות חמורות, לא טריטוריאליות, תודה לאל, אלא תודעתיות, מהרעיון הציוני שעליו הושתתה המדינה.

בשם שנאת נתניהו, הימין והדתיים, התחברו להם חלקים בשמאל הכופרים בזכות ישראל לעמידה עצמאית מול איראן והפלשתינים, יחד עם חלקים בשמאל הכופרים בזהותה היהודית של המדינה ובסממני המורשת שלה.

כאשר זה מתחבר עם כריעת ברך ילדותית בפני כל גחמה של אובמה - זה כבר גדול על העם היושב בציון.

נתניהו והליכוד השכילו להציב את עצמם בראש מחנה ה'בעד'. בעד מדינה יהודית ומסורתית, בעד הזכות להגנה עצמית ובעד השמירה על שלמות הארץ, וכך למעשה הוכרעו הבחירות.

השמאל, כפי שאמר פעם אורי אליצור ז"ל, הוא שבט עצוב וחשוב. הוא נמצא כעת באחת משעות המבחן החשובות שלו, בו עליו להשיל מעצמו את החלקים הפוסט ציוניים ולהישאר עם בשורה חברתית חשובה, שתיתן אלטרנטיבה לכלכלת הימין.

בצד המנצח, תנועת הליכוד הרוויחה מקרב הטיטאנים וגרפה שלושים מנדטים. מיליון ישראלים הפכו ביום אחד להיות ליכודניקים אבל את האשראי שקיבלנו בליכוד עלינו לשמור מכל משמר.

נפוליאון כבר היטיב לנסח כי הרגע המסוכן ביותר בא עם הנצחון.

בשעה השברירית הזו, על הליכוד לשוב ולהתנהל כשמו בצורה מלכדת ונאמנה לדרכו.

ניצלנו מהפסד טראומתי, עכשיו הזמן לאחות קרעים ולשרת את כל אזרחי המדינה, מתוך הדר ביתר"י .

אמנם צריך לזכור כי הליכוד גדל רק כאשר הציב את דרכו הלאומית והחברתית וזנח את דרך הנסיגות, אך גם כאשר נתן מקום לדעות אחרות ולא פסל אותן על הסף.

בשל קריסת הרעיון להקמת מדינה פלשתינית, זה בדיוק הזמן לקדנציית פנים לאומית שתיתן מענה חברתי לצרכי האזרח ותחזק את הערכים הציוניים המשותפים לאזרחי המדינה, תוך שמירה על עקרונות דמוקרטיים.

דווקא קואליציה הומוגנית יכולה להכיר במגבלותיה, ולגשת ביראת קודש למשימת איחוי השברים.

בראש המחנה עומד בנימין נתניהו שטען לא אחת, כי מדיניותו הלאומית היא המשך ישיר לתפיסות ראש בית"ר זאב ז'בוטינסקי.

כעת נותר ליישם את המשנה האזרחית של ז'בוטינסקי הדוגלת בחברה צודקת, ריפוד הקפיטליזם בדאגה לחלשים, ובעמידה איתנה על שלמות הארץ תוך שמירה מלאה על עקרונות דמוקרטיה ושוויון.

זהו מבחנו העיקרי של בנימין נתניהו ואם ישכיל להוביל כך את ממשלתו, יכנס להיסטוריה כמשכין שלום.

שלום פנימי.

הימין ניצל מתבוסה. עכשיו הגיע הזמן לשלוט בנחישות, בסובלנות ובעיקר בענווה גדולה.