"יום ארץ ישראל" שמח!

מיכאל פרוינד , י' בניסן תשע"ה

מיכאל פרוינד
מיכאל פרוינד
צילום: עצמי

היום, י' בניסן, הוא יום השנה של אחד מהאירועים החשובים ביותר בהיסטוריה של העם היהודי. ביום הזה, בדיוק לפני 3,327 שנים, בני ישראל חצו את נהר הירדן ונכנסו לארץ ישראל כעם בפעם הראשונה, לפי המסופר בספר יהושע (ד':י"ט).

אף על פי כן, ולמרות חשיבותו, אירוע זה הוא בין הכי פחות מונצחים בסאגת עמנו. הגיע הזמן לשנות את זה. כיום, יותר מתמיד, אנו חייבים לאמץ את י' בניסן ולהפכו לחג לאומי- יום ארץ ישראל- שיחבר אותנו מחדש עם מולדתנו העתיקה, וידגיש את הקשר הנצחי שלנו עם נחלתנו הקולקטיבית.

שקלו את הדברים הבאים: כמה ציוויליזציות בנות אלפי שנים יכולות להצביע על התאריך המדויק בו קבעו הבית הלאומי שלהן? זו כשלעצמה היא הוכחה משכנעת של הקשר ההיסטורי שלנו לארץ הזו. אם התנ"ך טרח להזכיר את היום המדויק בו הוביל יהושע את שבטי ישראל אל מעבר לנהר ירדן, האם לא מן הראוי שנציין אותו כמו שצריך?

לא רק זאת, אלא לפי המסורת, אנו אפילו יודעים באיזה אתר זה התרחש: בנקודה שנקראת 'קאסר אל יהוד' (מערבית- טירה או מבצר, של היהודים). ייתכן והמקום נקרא כך זכר לאנדרטה שהוקמה ע"י יהושע כפי שמתואר בסיפור המקראי.

"והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו" אומר הכתוב ומוסיף: "ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל". לאחר מכן, יהושע אומר לישראל: "אשר ישאלו בניכם מחר את אבותם לאמור מה האבנים האלה והודעתם את בניכם.. ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה.." בדיוק כפי שחצו באופן ניסי את ים סוף.

תארו לעצמכם אם טקס ממלכתי ומכובד היה מתקיים בכל שנה במיקום שבו זה קרה, בו ישתתפו נשיא המדינה, ראש הממשלה, הרבנים הראשיים, ומנהיגים יהודים מכל רחבי העולם. זה היה יכול לשמש כדי להדגיש את מחויבותנו המחודשת לארץ אליה חזרנו אחרי 2,000 שנות גלות ולהמחיש לכולם שטענתנו לטריטוריה זאת קדמה לזו של כל גורם אחר שקיים.

קביעת חג שכזה, שיכול לכלול מגוון רחב של פעילויות חינוכיות, חברתיות ותרבותיות, יהיה גם אמצעי יעיל ללמד את הדור הבא להעריך את גודל הזכות שנפל בחלקינו להיות שותפים בתהליך שיבת לציון.

בימים אלו, כשהלחץ הבינלאומי על ישראל הולך וגובר, הגיע העת לרומם את רוח העם והציונות. הכרזה על "יום ארץ ישראל" כחג לאומי יכול להוות צעד ראשון וחשוב להגשמת מטרה זו.