נלחמות על חירותן

בפסח זה תסב קרן לשולחן הסדר כבת חורין, ותספר את סיפור יציאתה שלה לחירות

עו"ד אסנת שרון , כ' בניסן תשע"ה

עו"ד אסנת שרון
עו"ד אסנת שרון
צילום: עצמי

בשישי האחרון הסבנו כולנו סביב שולחן הסדר, וקיימנו מדי שנה את מצוות סיפור יציאת מצרים. אך בערב זה, בו חוגגים אנו את חגיגית החרות, נראה כי עלינו החובה לספר גם את סיפורן של אלה אשר עדיין נלחמות על חירותן – העגונות ומסורבות הגט.

אחת מאותן הנשים היא קרן. יותר מעשור היא נאבקה לקבל את חירותה וזכותה להתגרש ללא הצלחה. במבט ראשון, איש לא הבחין בסורגים שסגרו על עולמה, שכן אלה שלא הכירו את סיפורה ראו רק אישה מצליחה, אם ורואת חשבון הנושקת לשנות החמישים של חייה. חלקם אף הכירו את בעלה זיו, שפעם מזמן, לפני כל הבלגן, היה עורך דין מצליח. ואכן ההתחלה הייתה כזו שנשים רבות מייחלות לה – נישואים לבחור מבריק, סטודנט למשפטים והקמת משפחה עם שלושה ילדים. הוא מתקבל למשרד עורכי דין יוקרתי, היא הופכת רואת חשבון מצליחה, הם חולקים אהבת נפש והעתיד נראה מבטיח.

אבל לצערנו, קרן וזיו לא חיו באושר ואושר עד עצם היום הזה, וכאשר האגדה הסתיימה והמציאות התחילה, היה מה שהעיב על אושרם. מידי כמה חודשים זיו נכנס לתקופה "אפלה" במהלכה הסתגר בחדרו, שכב במיטה, סירב לקום וביקש את נפשו למות, רק למות. בתחילה קרן חשבה שזה אולי בגללה, אבל לאחר תקופה של שבועות ספורים האפלה התפוגגה. זיו חזר לאתנו בבית ובעבודה, הוא הרעיף על קרן מתנות יקרות ונסיעות לחו"ל והחיים חזרו למסלולם. אולם כעבור תקופה של שנה הדיכאון שוב הופיע, והמשפחה נכנסה למעגל קסמים שחזר על עצמו מידיי תקופה.

משהתארכו התקופות השחורות והתקצרו התקופות היפות, קרן הבינה שמשהו אינו כשורה. זיו אובחן כבעל תסמונת דו קוטבית (מניה דפרסיה) אשר לוותה בהתנהגויות קשות ומוזרות. השנים חלפו, הילדים בגרו וקרן החליטה להתגרש ולצאת מהגיהינום שהפך לחלק בלתי נפרד מחייה. עורכי דין מהשורה הראשונה ייצגו אותה והרכוש חולק, אבל זיו סירב להעניק לקרן דבר אחד ויחיד - גט. הוא הצהיר שהוא אוהב אותה ומשכך הוא אינו מסוגל לגרשה.

ככל שחלפו השנים מצבו של זיו התדרדר, אבל הוא המשיך לטעון בבית הדין שהוא אוהב את קרן. מצבו המעורער ניכר ונראה לעין כל, אבל דבריו היו כה כנים כך שאיש לא הטיל בהם ספק ובכל דיון הוא הצליח לשכנע את הדיינים שלא לחייב מתן גט. תחילה ביקש יועץ זוגי, וכאשר זה לא צלח דרש להיפגש עם פסיכיאטר. הוא הבטיח לדיינים שיעשה את כל אשר יורו לו אנשי המקצוע לעשות, אבל שאלה המליצו על גירושין, חזר בו מההבטחה להעניק לקרן את הגט. וכך חלפו השנים, ובגלל שמחלתו של זיו הלכה והחמירה, בית הדין נמנע מלהטיל עליו סנקציות ולהכניסו לכלא.

כשקרן פנתה אלינו ב"יד לאישה", היא הייתה כפי שניתן לצפות מאדם שחירותו נגזלה - ממורמרת, בודדה ונואשת. עו"ד תהילה כהן שליוותה אותה מטעם הארגון, החליטה לפעול בדרך שונה מכיוון שהבינה שסנקציות ואיומים לא יעזרו במקרה הזה. היא נפגשה עם זיו לפגישה בארבע עיניים שארכה שעות ארוכות, בסופן זיו הביע את הסכמתו לתת את הגט תוך שהוא שב והדגיש כי הוא מסכים אך ורק מתוך אהבתו הכנה והעזה לקרן. תהילה מצאה מסילות לנפשו ולליבו של זיו בכך שהתחברה לאהבתו הגדולה לקרן וגילתה אמפתיה למצוקותיו.

וכך בעיצומו של יום שלג כבד בירושלים, כאשר הכבישים לירושלים וממנה חסומים, הובאו לבית הדין ברכב מיוחד הדיין וצוות מצומצם של סופר ועדים. איש לא העלה על דעתו לדחות את הגט, על אף הכבישים החסומים ותנאי מזג האוויר. מעמד סידור הגט היה מרגש - זיו בכה, קרן בכתה והשמיים גם הם הזילו דמעות לבנות של שלג.

בפסח זה תסב קרן לשולחן הסדר כבת חורין, ותספר את סיפור יציאתה שלה לחירות. אבל למענן של עוד אלפי עגונות ומסורבות גט נוספות שעדיין לא זכו בגט המיוחל, נסו לראות עצמכם כאילו הייתם אתם בנעליהן של אותן נשים אמיצות הנלחמות על חירותן. יחד נתפלל כי בשנה הבאה גם הן יחגגו את חג החירות כשהן חופשיות.