משפט תחילה

מפלגת הבית היהודי לא חייבת להתעקש על תיק המשפטים, אבל היא חייבת להתעקש על שינוי עמוק במערכת.

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ד בניסן תשע"ה

שלמה פיוטרקובסקי
שלמה פיוטרקובסקי
צילום: ברוך גרינברג

איך שלושה ישראלים מחליפים גלגל של רכב? אחד מחליף את הגלגל ושניים עומדים מעליו ונותנים עצות. "תוציא", "תכניס", "לא ככה", "כן ככה". לכולם יש עצות טובות אבל אף אחד לא מושיט יד לעזור באמת.

התכונה הישראלית כל כך של השאת עצות חינם היא תכונה מאוסה, אבל לפעמים אין מנוס מלעשות דברים מאוסים. כשיו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, נשאל לפני הבחירות האחרונות היכן הוא חש שנכשל במהלך הקדנציה שעברה, תשובתו היתה ברורה - מערכת המשפט.

בקדנציה הקודמת הופקדה על משרד המשפטים שרה שלא אפשרה לבצע שום שינוי בתחום. זה קרה דווקא בתקופה שבמובן מסוים היתה סוג של "עת רצון", עם נשיא בית משפט עליון שמרן שלא חשש להכיר במגבלות כוחה של המערכת עליה הופקד. בעקבות מינוי לבני לשרת המשפטים הדיקטטורה המשפטית לא רק שלא נחלשה, היא אף הועצמה במידה לא מבוטלת

עת הרצון הזו אמנם הסתיימה אבל דווקא בתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית, בעוד פחות משנה, ישנה נקודת זמן קריטית מאוד לעתיד מערכת היחסים בין המערכת הפוליטית למערכת המשפט. מדובר בחילופי יועץ משפטי לממשלה, המהווים הזדמנות שלא תחזור במשך 6 השנים שלאחר מכן לפצל את תפקידי היועץ המשפטי לממשלה.

מפלגת הבית היהודי חייבת לפעול, ואולי אף להעמיד זאת כדרישה במו"מ הקואליציוני, להפריד את תפקידי היועץ המשפטי לממשלה בנקודת זמן זו, לתובע כללי מחד וליועץ לממשלה מאידך. מדובר במהלך שמומחים בכירים למשפט ממליצים עליו והמערכת יודעת שבמהות הוא נכון, אולם הנטייה האימפריאליסטית של המשפטנים לא אפשרה עד עתה להוציא אותו לפועל.

בנוסף חייבת מפלגת הבית היהודי לדרוש ששר המשפטים הבא היה מהליכוד (ככל הנראה לא בעיה) ושזהותו תתואם עמה (בעיה). יש בליכוד מועמדים ראויים לתפקיד שיכולים לעשות שינויים נדרשים, וזאת גם אם מניחים שחולאים של 35 שנה לא יפתרו בתוך קדנציה אחת.

בלי התעקשות כבר עתה על שתי הנקודות הללו אנחנו נשמע פעם נוספת את בנט מציין בדיוק את אותה נקודה ככישלון, גם בסיכומה של הקדנציה הבאה.