אנשי אמונה אבדו
אנשי אמונה אבדו

מפאת החג לא היה ניתן לכתוב. הלב דואב ולא חדל מכאוב.

לא יבש מקור הדמעות מהשריפה הנוראה שכלתה שבעה נפשות והנה נתבקשו לישיבה של מעלה הרב הגאון בקי ולמדן משיירי כנסת הגדולה מישיבת "חכמי לובלין", זקן ויושב בישיבה הרב שמואל הלוי וואזנר זצ"ל בן המאה ושתים, ר' מרדכי גרבר בן הכ"ז ורב העיר לוד הרב רבי חיים חדד בן הע"ז. עוד זה מדבר, וזה בא ובפיו בשורת איוב .

החתן יצחק סאמט הצעיר בשנתו הי"ח השיב נשמתו ועבר לעולם שכולו טוב. ועוד זה מדבר שוב ניחתה עלינו בשורת איוב רביעית, הרב ר' חיים גריינמן בן הפ"ט הצטרף לחבריו בישיבה של מעלה. שלש מאות ושלש עשרה שנות חיים מלאי תורה לפי כבודם ומעלתם פסו ועברו מן העולם. וזאת בנוסף לצאן הקדשים אשר עלו בסערה אל בורא העולם. וכדברי איוב "ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך".

בני עליה קדושים וטהורים יושבי על מדין ויודעי דת ודין. על האב שהצדיק עליו את הדין . ועל הגאון אליו יבוא כל משפט וכל דין. על רב העיר המיוחד רבי חיים חדד. שבעירו הכיר כל אחד ואחד. על הבחור ר' מרדכי שנתייתם מהוריו ובא לחסות בצילו של הגאון ומשפחתו. ונקטף באיבו עת קרב אל מטתו. ועל חברו ר' יצחק החתן שעמד שם בקרבת מקום ומעד בעת רדתו. על רבי חיים גריינמן המורה הנאמן אשר לכל שואל היה מזומן. איש אשכולות מעבר לתקופה ולזמן. סעו המה למנוחות היקרים באדם. אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם במועדם.

ועוד זה מדבר ורוח באה מן הצפון ממדינת בלגיה עם בשורה מרה. על רבי יהודה אריה טרגר שקראו רבו. שמונים ואחת שנות תורה בקרבו. שנות דור העולות לכמעט ארבע מאות שנה של לימוד תורה עם הנזכרים. כולם כאחד כזהר הרקיע מאירים ומזהירים. ובדניאל : "והַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד” (דניאל יב: ג) וכמאמר חז"ל בגמרא: "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע – זה דיין שדן דין אמת לאמיתו וגבאי צדקה. "ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד" – אלו מלמדי תינוקות" (בב"ב ח:). מצדיקים, שעושים אותם צדיקים.

ניטל כבוד מישראל. ונקראו השמימה מנהיגים ותלמידים מישראל. קול נהי נשמע מציון, איך שודדנו! מטובי מנהיגי הדור איבדנו. עלה המות בחלוננו, נפלו עטרות מראשינו, נזרי תפארתנו. מכה על מכה, שבר על שבר. דמעות תזלגנה על צדיקים שוכני האפר. על אילין קא בכינא אנשים חכמים וצדיקים. "הצור תמים פעלו" עלינו את הדין מצדיקים.

על כל אחד מאלו הצעירים ותלמידי החכמים הידועים אפשר לכתוב ספר. דף על דף, יריעה על יריעה ותפר על תפר. אמר ר"ש בן פזי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא: "כל המוריד דמעות על אדם כשר הקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו, שנאמר "נֹדִי סָפַרְתָּה אָתָּה שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ הֲלֹא בְּסִפְרָתֶךָ" .(תהלים נו:ט) על אדם נאמר ומכל שכן על ילדים, תלמידים חכמים ונבונים שקיימו "בשכבך ובקומך".

"אמר רבי יהודה אמר רב כל המתעצל בהספדו של חכם ראוי לקוברו בחייו, שנאמר: "וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ בְּתִמְנַת סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם מִצְּפוֹן לְהַר גָּעַשׁ." (יהושע כד:ל), מלמד שרגש עליהן הר להורגן. א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל המתעצל בהספדו של חכם אינו מאריך ימים מדה כנגד מדה, שנאמר : " בְּסַאסְּאָה, בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה..." (ישעיהו כז:ח) (שבת קה:) משנה זאת מאז מות המנהיג משרתו של משה רבנו ע"ה , קבלנוה איש מפי איש, למדנוה בבתי המדרשיות ובבתי הכנסיות .

והשתא דאתינא להכי. מתוך צער כאב ובכי. לא מרפה ממני המחשבה. ואין בידי מענה לשון ולא תשובה. הרי מיתת הצדיקים חייבת להשפיע לתשובה ולאהבה. ואף גם זאת שנינו "תלמיד חכם שמת הכל קרוביו". חובה ללוות ולהספיד תלמיד חכם שנפטר. וכי למה לא דאגו המלווים שאיש לא ייפגע? וכי נחת רוח יש למת שמלויו הם גם דוחפיו. רבם דחפו! רבם דקרו!

וכי לזאת לימד "שבט הלוי" - הרב וואזנר זצ"ל- בחיים חיותו? מישהו יכול לתאר לעצמו איזה קטרוג זה יכול לעשות? הרי אין כאן טעות בשיקול הדעת . יש כאן טעות בדבר משנה וגמרא ומכלל לאו אתה שומע הן. על אותו זקן במסכת פסחים שעל שמו נקרא "פסח מעוכין". וכי לא למדנו במדינה שיש לכל דבר תוחלת. ומה היה קורה אם היו מכינים דבר הדומה ל"תיק חבצלת"? ואל ילחשך אדם לומר יש עניין של עין הרע או "חוקות הגויים" הרי בדיני נפשות אנו עוסקים והרי גם יש הקונים חלקת קבר כסגולה לאריכות ימים.

ברחל בתך הקטנה. אכן. חייבים להסיק מסקנות ועל כל צרה שלא תבוא. וכי בעלי הזרוע הם המושלים בכיפה? וכי אפשר לנהוג בילד ביד תקיפה? וכי אפשר לעשות גם מלוויה איפה ואיפה? וכי יפלא ממך דבר בין דם לדם? וכי יהיה אפשר לומר "ידינו לא שפכו את הדם"? הרי למדנו "אתם קרויים אדם"!

דברי כיבושין ונחומים קשים. לצאצאי צדיקים מגזע התרשישים. הן אנכי הצעיר ואתם הישישים. תצא ההוראה ממורי ההוראה בני המקום. לכל מי שהיו סמוך ונראה או קרוב למקום. לעלות לקבר הרב ולערוך בקשות מחילה שלא נהגו בו בכבוד הראוי . והסמוכים לגרם המעלות בהם ארעו האסונות יצאו יותר מפעם לנחם את המשפחות ויועידו קרן צדקה מיוחדת. ויראה ה' בעני עמו כשבני ישראל דואגים לעניי עמו.

בנחמת ירושלים תנוחמו וננוחם כולנו ויתקיים בהם ובנו :"לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף-בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח : כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא-תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת: תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים :שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת-פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח: (תהלים טז: ט-יא) ויתקיימו דברי הנביא "בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח". נדאג לאבות וגם לבנים "וּמָחָה א' ה' דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים.." (ישעיהו כה:ח) ומן השמים ינוחמו. אמן.