גילוי העוצמה האלקית מול אויבי עם ישראל

הרב אליעזר שנוולד , ג' באייר תשע"ה

הרב אליעזר שנוולד
הרב אליעזר שנוולד
אתר ישיבת ההסדר

1.כל שנת עצמאות היא מזמור נוסף

יום העצמאות השישים ושבע בפתח ומדינתנו, מדינת ישראל, נכנסת לשנתה הששים ושמונה.

מורנו ורבנו הרצי"ה קוק זצ"ל היה דורש ביום העצמאות מידי שנה את המזמור בתהילים התואם לגיל המדינה. (מקורו כנראה במנהג החבד"י שכל יחיד מוסיף מידי יום מזמור בתהילים, לפי השנה אליה הוא נכנס. לדוגמה נער שמלאו לו שלוש עשרה - את מזמור י"ד וכן הלאה). מתוך מזמור זה ביקש רבנו זצ"ל למצוא כיוון והשראה להתמודדות עם מאורעות השנה הבאה בחיי המדינה. וכך אומר רבנו (לנתיבות ישראל ח"ב עמ' ק"ס "מזמור הי"ט למדינת ישראל", הצופה סיון תשכ"ז):

"כל שנה ושנה היא מזמור נוסף, מזמור אלקי מפואר, המתאסף כחוליה לשרשרת" .

תלמידיו המנסים לנקוט בשיפולי גלימתו, מחפשים מידי שנה מסרים והדרכות במזמור שילווה את המדינה במהלך שנתה המתחדשת.

2. זה המזמור נכבד מאד

כבר בקריאה ראשונית של המזמור אי אפשר שלא להתרשם מחשיבותו, בשל ביטוייו רבי העוצמה וממליצותיו שקשה למצוא כדוגמתם בכל התנ"ך. על כך אמר האבן עזרא: "זה המזמור נכבד מאד". מורגל בפי המפרשים שמזמור זה הוא הסתום ביותר בכל תהילים. במזמור עושר רב של ביטויים שקשה לעמוד על החוט המקשר ביניהם (דעת מקרא).

המזמור מתאר את הופעת העוצמות האלוקיות במלחמה גדולה מול אויביו. במזמור ביטויים רבי עוצמה על נצחון גדול, על אופן הפגיעה הניסית באוייבי ד', שיצאו להלחם בעמו. ומנגד תאורי השמחה וההודיה של עם ישראל לנוכח מעשי ד' והגנתו על ישראל, על הצלתו ותשועתו מסכנה גדולה שנשקפה לו מאויביו.

מבין השורות עולה שהמזמור מתייחס לאירוע דרמטי יוצא דופן רחב היקף ורב עוצמה. בשל גודל האירועים המתוארים בו הוא רומז לאירועים וניסים גדולים מכוננים מן העבר, בהם נגלתה העוצמה האלקית. מעמד הר סיני, קריעת ים סוף ו'שירת הים', מסע הארון במדבר שהרתיע והניס את האויבים ושירת "ויהי בנסוע", מלחמת דבורה וברק עם סיסרא ויבין ו'שירת דבורה'.

3. לאיזה אירוע מתייחס המזמור

המפרשים נחלקו לאיזה אירוע מתייחס המזמור. על ההווה או על העתיד.

האבן עזרא (כאן א) מזכיר את דעת המפרשים שהמזמור עוסק במעמד הר סיני: "ורובי מפרשים פירשוהו על מתן תורה ועדותם ה' בם סיני בקדש". כך אכן משמע ממדרשי חז"ל על המזמור. וכן מזכיר רש"י בפירושו על סוף המזמור: "ורבותינו דרשו כל המזמור עד "ברוך ה' יום יום" על מתן תורה וכו'". הקשר של המזמור למעמד הר סיני הוא כנראה הסיבה לכך שיש קהילות שנוהגות לקרוא את המזמור בשבועות, ובמחזור בנוסח עדות המזרח המזמור נקרא כ"שיר של יום" של שבועות. וכן הוא מוזכר בסדר "תיקון ליל שבועות".

אולם האבן עזרא חולק על פרוש זה משום שהדבר לא מתיישב עם סדר המזמור: "רק לא יוכלו לדבק הטעמים". וגם רש"י אינו מקבל את הפירוש הזה שאינו מתיישב עם הפשט: "ואני אין לבי מתיישב לאמן לשון "ישבו בה" בלשון נתיישבו בתורה וכו' ואין זה לשון המקרא".

יש מי שפירש את המזמור כשיר הלל אמוני על תשועה וניצחון שנועד לשורר בעת מצעד צבאי, לרגל ניצחון גדול של צבא ישראל בשובו מהמלחמה על אויביו, או באירועי זיכרון לניצחון צבאי מן העבר. על כן הוא רומז על ארון הברית, שכן הוא היה יוצא אתם למלחמה. (דעת מקרא כאן)

אולם האבן עזרא מפרש שהמזמור נאמר על מלחמה אחת ספציפית, מהמלחמות הקשות שניהל דוד עצמו, ובה באה לידי ביטוי גבורה מיוחדת של לוחמיו: "והנכון בעיני כי זה המזמור חברו דוד על המלחמה שהיתה לו עם ערלים ורוב מחנהו היה יהודה ובנימין וזבולון ונפתלי אז נראתה גבורתם במלחמה על כן הזכירם".

בדרך זו גם הלך המלבי"ם (כאן א), אלא שהוא אינו מתמקד באחת מהמלחמות אלא במכלול של מלחמות דוד: "אחרי ההשקפה על פרטי השיר וסדורו ומערכתו, אחשוב כי נתיסד על המון המלחמות שהיה לו עם מואב ופלשתים וארם צובה וארם דמשק ואדום כנזכר בש"ב (ח'), וכפי המבואר משיר הזה היה המלחמה בעבר הירדן אצל הר בשן, כי גבול מואב ואדום הוא בצד ההוא, לשם נקבצו האויבים, במדבר ההוא היה מקום המערכה בגבול המזרחי אצל ההרים הרמים שמה, ובעת מלחמתם העפילו האויבים לעלות ההרה ושם נפלו".

לאור פירוש זה מבאר המלבי"ם מדוע המזמור מזכיר את המאורעות שאירעו בעבר, בסיני, בקריעת ים סוף, וכו'. שכן דוד המלך מבקש לקשר בין העוצמות של ניסי העבר לבין הניסים שאירעו שם בהווה: "ויען שבמקומות אלה הופיע ה' לישראל בימי קדם באותות ומופתים בין במתן תורה בין במלחמת מלכי האמורי, הלביש המשורר את השיר מחלצות מניסי קדם, עד כי ישוטט במחשבתו בין העבר ובין ההווה, מצייר כאילו הנסים הקודמים עודם שוכנים במקומות אלה וחסדי ה' לא תמו".

על פי דרכו מחלק המלבי"ם את המזמור לארבעה חלקים: פסוקים א-ח; ט-כ;כא-לג; לד-לו. כאשר המילה 'סלה', מפרידה בין חלק לחלק. חלק א – תאור כללי - עוצמת המלחמה של דוד עם אויביו וגבורת לוחמיו. והשירה לקב"ה על הניצחונות בדרך הטבע. חלק ב' – פרטי המלחמה והקרבות. חלק ג' – התשועות הגדולות שעשה הקב"ה לעם ישראל והמפלה לאויביו. והשירה על כך. חלק ד' – מקביל לחלק א' וכאן משורר על הניסים שמעל הטבע שעשה הקב"ה לישראל.

4. מזמור לנצחון מופלא על סנחריב בשערי ירושלים

הרד"ק (כאן א) פירש את המזמור כנבואה של דוד על המלחמה הגדולה והקשה של חזקיהו וסנחריב לקראת שלהי מלכות בית יהודה: "זה המזמור נאמר על חיל סנחריב שבא לירושלים בימי חזקיהו. ואמר: 'יקום אלקים', על דרך (במדבר י, לה) "קומה ה' ויפוצו אויביך". וה'קימה' היא הֵרָאוֹת גבורתו". מלחמה זו היתה אחת הקשות והפלאיות בהיסטוריה של עם ישראל. סנחריב יצא למסע עונשין לכיבוש ערי יהודה במסעו כבש והחריב את כל הערים המבוצרות שבנה חזקיהו בכל ממלכת יהודה. סנחריב הגיע לשערי ירושלים בראש צבא גדול מאד, משוכלל ומצוייד במיטב ציוד הלחימה של אותם ימים, והטיל עליה מצור. כמה שנים לפני כן חרבה שומרון וממלכת ישראל, ויושביה הוגלו, ועתה סנחריב איים להחריב באופן מוחלט גם את ממלכת יהודה. למרות המצב הקשה והנואש שהיה בירושלים במצור, והנחיתות המספרית והאיכותית ממנה סבל חזקיהו, חזקיהו נושא תפילה לקב"ה, הקב"ה מושיע את ירושלים, וכל צבאו של סנחריב מושמד בלילה אחד. ירושלים ניצלת באופן ניסי, יוצא דופן.

5. המזמור על אם כל המלחמות בעתיד

הרד"ק בסוף פירושו על המזמור (כאן ל"ו) גם מזכיר פירוש נוסף שאינו מקבלו, שהמזמור מדבר על המלחמה הקשה מכל, אם כל המלחמות, באחרית הימים, מלחמת גוג ומגוג: "ויש מפרשים זה המזמור לעתיד במלחמת גוג ומגוג, והנכון בעיני מה שכתבתי בו". גם במלחמה זו עתידה להיות סכנה גדולה לעם ישראל והקב"ה בתשועתו יושיע את עם ישראל באופן ניסי, תשועה גדולה.

לעומת זאת רש"י מזכיר בפירושו שהמזמור מדבר על מלחמת עמלק הראשונה "יקום אלהים יפוצו אויביו - עמלק וכיוצא בו" (כאן ב). וגם על מלחמת עמלק שלעתיד לבוא: "יאתיו חשמנים - ואז כשתחריב את עמלק ויקום מלך המשיח יביאו לך דורונות ממצרים ומכוש". (כאן לב).

הסתכלות כוללת על המזמור ועל פירושיו, אלה שמפרשים אותו על העבר ואלה שעל העתיד, מלמדת על הופעת העוצמות האלקיות במהלך מלחמות ישראל נגד אויביו. מלחמות רבות עוצמה מצד האויבים ורבות תשועה מצד הקב"ה וגבורה מצד עם ישראל.

אולם המזמור גם מלמד על השירה וההודאה הגדולה שאנו חייבים לקב"ה על נצחונותינו ועל פדות נפשנו. עדיין לא הגענו אל המנוחה והנחלה. עדיין מרחפת מעל ראשנו סכנת מלחמה. עדיין אנו נדרשים לפתח יכולת צבאית. עדיין עלינו לפתח את עוצמות הרוח וכח העמידה. עדיין עלינו להרבות בתפילה על העתיד, ולמלא פינו שירה כים, על ניסי הקב"ה בעבר, ועל חסדיו שבכל יום עמנו ועם מדינתנו.

מועדים לשמחה ולגאולה שלימה