המועדים שבתקופת הספירה

מה באמת ייעודו של מועד? מה המשמעות של מקראי קודש? התבוננות מעמיקה בפרשת אמור ובפרושי קדמוננו יכולה לשפוך אור

הרב יהונתן אורן , י"א באייר תשע"ה

הרב יהונתן אורן
הרב יהונתן אורן
עצמי

החודשים ניסן, אייר וסיון מפגישים אותנו מחדש בכל שנה עם סדרת ימים טובים ומועדים, מועדים קדומים ומועדים חדשים. זו תקופה טובה וראויה להתבונן במשמעות ימים אלו בתוף רצף חיי השגרה שלנו. פרשת אמור שבמרכזה עניני המועדים מזמנת לנו אפשרות להתבונן במבט כולל על מועדי השנה ומשמעותם.

לעיתים נדמה לנו שחג או מועד הינו זמן המאפשר לשכוח מעמל יומנו ולברוח אל מחוזות רגועים ונעימים, מעין סם הרדמה קצר שפגה השפעתו בחלוף המועד. מבט מעין זה גורם לנו להתגעגע אל החג והמועד מצד אחד אבל, גם לחוש את תחושת הפרידה והשכחה המהירה מצד שני.

מה באמת ייעודו של מועד? התבוננות מעמיקה בפרשת אמור ובפרושי קדמוננו יכולה לשפוך אור אחר על עניני המועדים:

וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי: שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַה' בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם:

התורה בפסוקים אלו מכנה את חגי ישראל 'מקראי קודש', צמד מילים וביטוי שימושי ומוכר לנו מאוד מתפילות החגים. מרוב שאנו דשים בצמד מילים זה, אנו מתקשים להסבירו. פרשני הפשט רואים בביטוי 'מקראי קודש' ציווי לקבוע את זמנו של המועד (מתוך הפסוק 'קרא עלי מועד' ממגילת איכה שם כוונת הביטוי 'קרא'- קבע זמן). בעל 'הכתב והקבלה' מסביר שאל לנו להסתפק רק בקביעת טכנית של זמן המועד, אלא מועד דורש הכנה והכשרה רוחנית:

"ופירוש 'מקרא קדש' הכנה והזמנה אל הקדש, רצונו לומר שיכין האדם את לבו אל קדושת ימים אלה ויעשה ציור ורושם בנפשו מתוכן הוראתם, ויתן דעתו ומחשבתו אל היסודות אשר עליהן הטבעו והונחו הימים הקדושים האלה....כי באמת אין שנוי המאכל והמלבוש עיקר המכוון בשבתות ובמועדים, כמאמרם ז"ל לא נתנו שבתות ויו"ט לישראל אלא לעסוק בהם בתורה ובמצות"

לכל מועד 'תוכן הוראה', המלבוש והמאכל הם רק התפאורה, כל מועד מעניק לנו מידה תכונה וכוונה מיוחדת. מתנה זו שאנו מקבלים בכל מועד משפיעה עלינו לכל השנה. אם אנו מזמינים עצמינו ומכינים את נפשותינו לקבל את אותו תוכן מיוחד הרי השפעתו של אותו מועד לא תפוג לאחר המועד אלא אנו נלך ונתבשם ממנו לאורך כל השנה . זו היא הקריאה שקוראת לנו התורה במילים 'מקראי קודש' .

כמה מדויקות ומכוונות לעניין זה המילים איתם אנו מסיימים את הבקשה המיוחדת לאחר ספירת העומר: "וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וּלְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ וְרוּחוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ מִכָּל סִיג וּפְגַם. וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה. אָמֵן סֶלָה"