כמי שרואה עצמו מאוהדי 'הבית היהודי' עם קבלות, וכמי שמעורה היטב ואיכפתניק בעולם הגיור עם קבלות, ארשה לעצמי לפנות אליכם בשלהי המו"מ הקואליציוני.

הגיור בישראל הוא נושא המאופיין עם הציבור הדתי והמסורתי, והרבה פחות עם הציבור החרדי והש"סי. כל עוד שדובר כי השליטה במשרד לענייני הדתות, שם שוכן כיום מערך הגיור, תהיה בידי הבית היהודי או בשותפות ראויה, החשיתי. מכיון שמתוך התקשורת אני למד כי ש"ס תשלוט במשרד זה, אני מושך חזק בפעמונים בקריאת 'הצילו את הגיור' מהספינה המקרטעת.

והנה הצעתי האופרטיבית; המקום הטבעי ביותר למערך הגיור הוא להיכלל כמחלקה בבתי הדין הרבניים, שם האחריות הניהולית היא של משרד המשפטים. מינהל הגיור (שהוסב למערך הגיור) כבר היה שם, בתקופת כהונתו של הרב אלי בן דהן כמנהל בתי הדין, ומבחינה מינהלית וביורוקראטית זו היתה תקופת הזוהר של הגיור.

גם אם מנהל בתי הדין הרבניים יחבוש כיפה שחורה ולא סרוגה, עדין משרד זה מתפקד כראוי מבחינה מינהלית, ובודאי בהשוואה למשרד הדתות. מתוך הנסיון יש לצפות כי במסגרת זו תינתן גם אוטונומיה למערך הגיור וניתן יהיה לקדם סוגיות בירוקראטיות רבות המשמשות כיום אבני נגף וחסמים בקרב טעוני הגיור הפוטנציאליים.

סיבת הסיבות לפנייתי ולהצעתי היא היריבות הקבועה בין ש"ס לבית היהודי, שסופה לא נראה לעין. אני צופה כי מערך הגיור במסגרת המשרד לענייני דתות ישמש 'שק חבטות' כלפי הציונות הדתית, או מושא לבלימה ולהצרת צעדים בידי אישי ש"ס. בעתיד הקרוב סוגיית הגיור תמשיך להעסיק רבות את הציבוריות הישראלית, בזירה הפרלמנטרית והתקשורתית. היותה נתונה לשליטת ש"ס איננה מבשרת טובות, בלשון המעטה.

ואסיים מעין הפתיחה; חלצו את את הגיור מידי ש"ס, נטו לטובת הנושא, ולא כ'הטבה' כלשהי ל'בית היהודי' שיש לשלם תמורתה.