מכתב גלוי לנפתלי בנט

הציבור הדתי הלאומי נמצא כעת ברגעים נדירים, ברגעים בהם יש לו הכח לדרוש מהנהגת המדינה מעט שפיות.

הראל כהן , ט"ז באייר תשע"ה

הראל כהן
הראל כהן
ערוץ 7

נפתלי חברי היקר.

אתמול הוזמן נגר אל בית-הכנסת בשכונת האולפנה כאן בבית אל. תוך כדי המדידות לצורך שיפוץ ארון הקודש נמצאנו מתלבטים עמו האם כדאי לבנות ארון קודש ארעי או קבוע.

האם צפויה ממשלה בזמן הנראה לעין להתעשת ולאפשר לשכונה בת 15 השנים לבנות בית-כנסת של קבע במרחבים השוממים הסובבים אותה או שמא הוא ימשיך לשכון בתוך דירת מגורים שנשארה לפליטה? האמנם יימשך המצב המשונה בו המדינה בנתה שכונה, כעבור 12 שנים הרסה בה 30 דירות מאוכלסות והותירה אותה מבודדת ושוממה סתם כך ללא שבאה איזו תועלת מכך למישהו?

הציבור הדתי הלאומי נמצא כעת ברגעים נדירים, ברגעים בהם יש לו הכח לדרוש מהנהגת המדינה מעט שפיות. לראשונה מזה זמן רב אין ממשלה בישראל ללא נציגיו של ציבור חלוצי זה.

הציבור הנפלא שלנו על כל מרכיביו המגוונים - כגודל חוזקו בתורה, בחינוך, בביטחון ובתעשייה - כך הם לפעמים חולשותיו ופחדיו הפוליטיים. חששותיו של ציבור אידיאליסטי זה נובעות בעיקר בשל החבטות הקשות שחווה בגוש קטיף ובמאות ההריסות ביו"ש, וההשפלות המשפטיות דבר יום ביומו שחווה במרוצת השנים. לכן הוא גם שוב הלך שבי לפני כחודש אחר מי שאיים עליו בהקמת ממשלת שמאל. זה קצת דומה לאשה המוכה שבעלה האלים מאיים עליה שבחוץ יותר מסוכן, ושלכן לא כדאי לה לברוח ממנו.

באופן פרדוכסלי, ככל שנתניהו פגע במרוצת השנים בציבור האידיאליסטי הזה ובאוהדיו, כך הוא כבל אותו אליו. למרות מסירתו את עיר האבות חברון, חתימתו על הסכם וואי, תמיכתו בגירוש והריסת גוש קטיף וצפון השומרון, הקפאותיו את הבניה בבירה ירושלים וביו"ש, ועוד, ציבור דתי לאומי גדול ממשיך להצביע לו ולמנוע הנהגה חדשה אלטרנטיבית וזקופת קומה בישראל.

העמידה האיתנה הנוכחית שלך על דרישת תפקידים ביצועיים לבית היהודי הינה במקומה ויש לברך עליה. עם זאת, כניסה לממשלה שתמשיך את מדיניות ההריסות בלב היישובים, של שכונות שלמות שממשלות ישראל היו היוזמות והשותפות בבנייתן, הינה טעות היסטורית קשה.

אני מודע לכך שאתה מחזיק בהבטחות בע"פ מרוה"מ ש"יהיה בסדר" ושתוקם ועדה להצעת פתרון. אני יודע גם שיש אנשים נפלאים מתוכנו שבוחרים שוב להאמין לרוה"מ שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. חשוב לזכור שההבטחות הקודמות של רוה"מ בתמורה לוויתורים שתבע מעמנו הן אלו שהביאו את הזמנת דו"ח אדמונד לוי שרוה"מ עד כה לא אימץ את מסקנותיו הכל כך מתבקשות; הן אלו שהביאו להקמת ועדת השרים לענייני התיישבות בראשות יו"ר הבית היהודי, ועדה שלא הולידה פתרון. מאז ההבטחות הללו נהרסה שכונת האולפנה, היישוב מגרון נמחק, נהרס חלק מגבעת אסף, וכעת מאויימים היישוב עמונה ושכונה בעפרה, וכידוע יש המשך גדול עוד יותר בקנה.

הריסות אלו מותירות בכל פעם מחדש ייסורי צלקות כואבים במיוחד. הן משפיעות השפעה נפשית עמוקה על העם כולו ועל הציבור העומד כחלוץ-ההתיישבות בפרט.

נכון, צלקות ההריסות הינן כביכול טקטיות בלבד. הן לא פוגעות מהותית במפעל ההתיישבות מעבר לקו הירוק המונה כיום כ-800,000 יהודים ובע"ה מתפתח במרוצה אל עבר המיליון. אבל הצקות אלו הופכות לאסטרטגיות בהחלשתן הסיזיפית את הציבור שלנו. דוקא הן אלו שכובלת אותו לתלוּת במי שמכה בו באופן סדרתי. הן אלו שמונעות מהציבור הזה לפתח הנהגה עצמאית ומובילה ולא נגררת. כל הריסה כזו מותירה כאב בציבור שלנו שהופך אותו לרפוס ומפוחד. הן הופכת נוער אידיאליסטי למנוכר ומתנכר. אימוני צבא ומשטרה לפגוע אח באח יוצרות כאוס אידיאולוגי בשורות צבא העם שלנו. הן מביאות לטשטוש מושגים. הן מולידות מושגים מעוותים של הגדרות מחדש של מי הוא האויב מולו נלחם צה"ל, ואפילו מגדירות מחדש את המושג מרגל לבן שמזהיר את הוריו התמימים שישנם כוחות מאומנים להחריב את ביתם.

כניסה של הבית היהודי לממשלה צריכה לכלול לוח זמנים מפורש לביטול החלטת צוות השרים מיום כ"א באדר-א ה'תשע"א (28/11/11), החלטה אומללה שזו לשונה: "ככלל, בנייה בלתי חוקית אשר ממוקמת על קרקע פרטית - תוסר". עשר מילים אלו היו האמתלה של בג"ץ לכל ההריסות שחווינו מאז. השר בוגי יעלון בעצמו אמר בשידור רדיו שהוא הוטעה ע"י הפרקליטות שהכתיבה לשים נוסח זה, ושהוא לא ידע שבכך הוא חורץ את גורלן של משפחות רבות מאד (כ-5000) שהמדינה סייעה בבניית בתיהם.

כניסה של הבית היהודי לממשלה צריכה להיות מותנית בכך שיחוקק חוק ההסדרה או לחילופין שהממשלה תחליט שכל מה שכבר בנוי על קרקע פרטית כביכול (מתוקף רישום קרקעות בידי המלך חוסיין ב-19 שנות הכיבוש והשלטון הבלתי חוקי שלו ביו"ש) ושהמדינה היתה יוזמת או שותפה בבנייתו יוסדר בתמורה לפיצוי לבעל הקרקע אם יוכיח את בעלותו, כנהוג בתחומי ישראל הקטנה ובכל מדינות המערב.

הדבר בכוחך נפתלי.

בהצלחה

הראל כהן

הכותב הוא יו"ר שכונת האולפנה

וממנסחי חוק ההסדרה