מדוע צריך לברך על רעידת אדמה?
מדוע צריך לברך על רעידת אדמה?

המשנה הראשונה של פרק ט' במס' ברכות אומרת שמברכים "שכוחו וגבורתו מלא עולם" בראיית ברקים, שמיעת רעמים, ראיית זוועות.

הגמרא (ברכות סט,א) מתרגמת זוועות במילה גואה ורש"י מסביר כי מדובר ברעידות אדמה. ה'פני משה' על הירושלימי (ברכות, ט,ב) אומר שמתריעים על הזוועות שהם מפילים הבניינים והורגים. מברכים על רעידת אדמה? כמובן השאלה איננה על ברכת הגומל של הניצולים, אלא האם מי שרואה רעידת אדמה אכן מברך? להלכה למעשה, כל אחד ישאל את רבו. כוונתי אחרת.

במערכת השמש, רק כוכב הלכת שלנו מתנסה ברעידות אדמה. לא הזעזועים הזוטרים יחסית כתוצאה מנפילת מטאור, כאלה מתרחשים גם בירח או במאדים. אני מתכוון לרעידות אדמה כדוגמת נפאל לפני שבועיים, ויפן, אירן, תורכיה וכו' של השנים האחרונות. רעידות אדמה כאלה מתאפשרות בגלל המבנה המיוחד של השכבה העליונה של כדור הארץ, המכונה ליתוספרה. היא מורכבת מלוחות "טקטוניים", 15 ראשיים ו -40 משניים, המונחות על שכבה "נוזלית" יותר, כמו מאגמה. התנועות של המאגמה דוחפות את הלוחות. שני לוחות יכולים להתרחק זה מזה, והמרחב המשוחרר מתמלא במאגמה (ביבשה זה נקרא rift כמו באתיופיה, אבל לרוב זה קורה בתחתית האוקיינוס).

אפשר גם שלוח יזוז במקביל ללוח אחר ויתרככו זה בזה, כמו ב San Andreas Fault בקליפורניה. הייתה רעידת אדמה בדרגה 3.9 לפני שבוע בלוס אנג'לס. לוח טקטוני יכול להנגש בלוח טקטוני אחר והצפוף מביניהם שוקע תחת השני, דוחף אותו ומרים אותו (כך נוצרים הרים). האסון בנפאל אירע במקום שבו הלוח ההודי שוקע מתחת ללוח האסייתי ומעלה אותו. מתחים ולחצים עצומים הצטברו לארוך שנים ופתאום השתחררו. אולי מזה פסגת האוורסט בהייתה גבוהה יותר.

באזורנו עובר השבר הסורי-אפריקני, קו חיכוך של לוחות, לא רק מדיני. החיכוכים יוצרים את רעידות האדמה שאנחנו מרגישים לפעמים בארץ. לרוב הן לא קטסטרופליות כמו בנפאל. עם זאת, בעבר היו בארץ רעידות אדמה הרסניות, כמו בצפת (ע' ההקדמה לספר פאת השולחן).

מובא בתלמוד הירושלמי (ברכות פ' ט, הל' ב): "אליהו ז"ל שאל לר' נהוריי מפני מה באין זועות לעולם, אמר ליה בעוון תרומה ומעשרות. כתוב אחד אומר (דברים יא,יב) תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בָּהּ. וכתוב אחד (תהלים קד,לב) הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ. הא כיצד יתקיימו שני כתובין הללו? בשעה שישראל עושין רצונו של מקום ומוציאין מעשרותיהן כתיקונן תמיד עיני ה' א-להיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה ואינה ניזוקת כלום" . אחרת, "המביט לארץ ותרעד". ובהמשך: "בשעה שהקב"ה מביט בבתי תיטריות ובבתי קרקסיות יושבות בטח ושאנן ושלוה ובית מקדשו חרב הוא אפילון לעולמו להחריבו. הה"ד (ירמיהו כה,ל) שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ", דהיינו בשביל המקדש החרב. הסבר אחר: "אמר ר' אחא בעון משכב זכר. אמר הקב"ה אתה זיעזעתה איברך על דבר שאינו שלך. חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש."

כמו שלפני זמן העמקנו בכוונות חז"ל בקשר לסימנים של ליקוי חמה ולבנה, כאן אינני רוצה לקשר במישרין בין המראין הבישין של נפאל לדברי חז"ל הנ"ל ככתבם, למרות הפרהסיה שלהם. ובכל זאת, יש לברר את המסר.

המדע המודרני מתאר את חוקי הטבע. ל"זוועות" יש חוקים, אבל עם יותר מדי משתנים כדי לחזות בדיוק מתי והיכן האדמה תרעד. על אירוע אחד כזה בעתיד בירושלים מבשרת ההפטרת היום הראשון של סוכות.

חז"ל מלמדים שהעולם זקוק לסדר וליציבות ושואף אליהם, מהמינרלים עד החברה האנושית. תרומות ומעשרות מבטאים סדר בתוך עם ישראל, כהנים בעבודתם, לווים בדוכנם וישראל במעמדם. תרומות ומעשרות כתמורה לעבודתם בשם אחיהם במקדש. כל העוונות המוזכרות בתלמוד הן יציאות קשות מן הסדר שרוצה התורה.

סדר אנושי כולל עזרה הדדית. ישראל שלחה מיד לקטמנדו שני מטוסים עמוסים בטונות של ציוד ובית חולים שדה על צוותו, בזמן שמעצמות גדולות התמהמהו. איזה מסר לעולם!

בפרשת בחוקותי אותו הקשר. אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ (ויקרא כו,ג), הכל במקומו: גשם, חקלאות, יחסים בינלאומיים. לפי המהר"ל, המצוות שייכות לחוקי הטבע (תפארת ישראל), הן חוקי הטבע הישראלי. במילותיו של ישעיהו (מה,חי), בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם הוּא הָאֱ-לֹהִים יֹצֵר הָאָרֶץ ... לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ.

תולדות העולם מתקדמים בדומה לכוחות בכדור הארץ. הלחצים מצטברים בתוך האדמה והסלעים ומשתחררים קמעא קמעא ברעידות זוטרות, כתופעה רציפה. אבל לפעמים ההצטברות גדולה מדי והשחרור פתאומי, קטטסטרופאלי. כמו ההצטברות של חשמל בעננים הגורמת לברקים ולרעמים באותה משנה לעיל. רוב הזמן רציפות ועדינות, ומדי פעם משבר עצום. חווינו דברים דומים בהיסטורית עמנו: לחצים עולים באיטיות לא מורגשת ופתאום שואה.

באסונות טבע ר"ל, אנו רואים את כח ה'. מכאן הרעיון של אמירת ברכה. בנסיבות כאלה, יש בוזזים ויש בונים. אם ה' עשה אותנו עדים לאסונות כאלה, עלינו להתבונן ולהפנים מסר.