הטובים למשפטים!

דניאל סגרון , כ"ב באייר תשע"ה

דניאל סגרון
דניאל סגרון
צילום: עצמי

הציונות הדתית היא חובבת כרונית של אתגרים.

תמהיל של אידאלים מזוקקים עם איכויות אנושיות משובחות יצרו מגזר שעסוק רוב זמנו בלהתרוצץ ממשימה למשימה. עד הגירוש התמקדנו בהתיישבות ובטיפוס עיקש ומוצלח בסולם הדרגות הצה"לי.

במונחי תורת הרב זצ''ל זו הייתה התקופה בה הציבור האמוני תפס את מקומה ההיסטורי של הציונות החילונית, שלא השכילה להפנים שלציונות בלא תורה אין אחיזה בת קיימא.

משבר גוש קטיף הצמיח בנו את התובנה שבלי להגיע לצמרת ההנהגה של המדינה, לא נוכל להגן על הערכים בהם אנו מאמינים.

התקשורת נשטפה בכיפות צבעוניות, עמית סגל הפך למאיר הר ציון המודרני והשר אורבך המנוח, אבי הסיסמה המיתולוגית 'הטובים לתקשורת', כמו גם אביהם הרוחני של רוב עיתונאי המגזר, מעולם לא היה מרוצה יותר.

במקביל, נפתלי בנט שוקד לחנך אותנו שהנהגה אמונית למדינת ישראל היא לא רק משימה הכרחית, אלא גם ברת השגה.

אך רק תחום אחד, אולי החשוב מכולם, לא זכה לאור הזרקורים לו הוא ראוי.

מדובר, כמובן, על תחום המשפט.

מעבר להיותו של בית המשפט העליון הגורם המשפיע ביותר במדינת ישראל, טמונה בהצהרה ההכרחית - 'הטובים למשפטים' - גם בשורה נוספת. תקשורת לא מתאימה לכולם, פוליטיקה דורשת עור פיל וזמינות תמידית מתישה, אך לקידום המהפכה המשפטית הנחוצה כל אחד יכול לתרום.

כל אברך שלומד חושן משפט ועמל לגשר בין דין התורה למציאות המודרנית המורכבת, כל איש עסקים דתי שפונה בכל סכסוך לבית דין רבני ולא חלילה לערכאות, כל עו''ד או שופט שלומד, לצד פסקי הדין של ברק, גם את משפט התורה, ועושה ככל שביכולתו כדי לשלבו במשפט המדינה, כל אלו תורמים למהפכה.

יש כאן פוטנציאל לאידאל נדיר שיאחד את מגזרנו השסוע.

החרדלי''ם לא יתנגדו לחזון שמגדיל תורה, מעצם היותו מצריך מאמץ מגזרי רחב היקף ללימוד דיני ממונות בצורה הטובה ביותר שאפשר. גם שאר הציונות הדתית תתחבר בקלות לתחום שמהותו הוא יישום התורה בחיי המעשה, כשבכל שאלה המתעוררת בחיי החולין פונים אנו אל מקורות הנצח האמתיים של עם ישראל.

ועוד לא אמרנו מילה על התועלת שתיגרם לארץ ישראל, אהבתנו הראשונה, מיישום שיטתי של שרשרת התיקונים שהציע שר המשפטים לשעבר, פרופסור דניאל פרידמן, בספרו המונומנטלי 'הארנק והחרב'.

נקווה שכעת, כשלראשונה שרת משפטים מהציונות הדתית נשבעת לתפקיד הנחשק, נפצח כולנו במסע להנפת דגל המשפט כאידאל המרכזי של הציונות הדתית בעשרים שנה הקרובות.

בנוסף להגדלת התורה שאידאל זה טומן בחובו, בנוסף לשמירה על א''י ושאר הדגלים מהם מורכבת הכיפה הסרוגה ובנוסף למקפצה להנהגת המדינה, חזון המשפט יתרום גם לאחדות המגזר כי נושא המשפט הוא אולי הנושא היחיד שבכוחו לאחד בין אברכי כולל לסטודנטים, בין לומדי תורה לאנשי עשייה.

אם נרצה על הדרך גם להגשים את צוואתה של מפלגת יחד ז''ל, שחרתה על דגלה אחדות כנה ויציבה בין הציונות הדתית לחרדים, נוכל גם לשם כך להיעזר בחזון זה, שהחרדים יתחברו אליו בקלות, באשר תחילתו תורה וסופו תורה.

גם תורה, גם אידיאלים, מה צריך יותר מזה בשביל לקרוא 'הטובים למשפטים'?