ישובים קטנים – החלטות גדולות

ישראל זעירא , כ"ד באייר תשע"ה

ישראל זעירא
ישראל זעירא
יח"צ

רבות דובר על ההתארכות המסואבת לאישור תוכנית בניה בישראל. לפי שנתון התכנון של משרד הפנים לשנת 2014, המסכם את פעילות מוסדות התכנון בישראל, הממוצע הארצי לטיפול בתוכנית בניה, מזמן קבלתה בוועדה המחוזית ועד אישורה בפועל – עומד על לא פחות משלוש שנים וחודש.

 מדובר בנתון בלתי נתפס, שכן משך הזמן הארוך לא לוקח בחשבון את התקופה בה מתקיימים בין היתר דיונים בוועדה המקומית, ושוב חוזר חלילה לדיונים בוועדה המחוזית, על אותה תוכנית ממש. דיונים אלה יכולים להימשך חודשים ארוכים וגם שנים. עם התנהלות שכזו, עד שתיבנה הדירה הראשונה ייקח עשור שנים. או יותר.

בשנים האחרונות נשמעו כל מיני הצהרות לקיצור משך הזמן לאישור תוכנית בניה. אחת היוזמות הוצעה ברפורמה לחוק התכנון והבניה שדיברה על "תוכנית אחת בוועדה אחת", מתוך מטרה שכל הדיונים וההכרעות יתקבלו בוועדה אחת בלבד.

במציאות של היום אנחנו מבחינים כי ערים גדולות ומבוססות מתקשות לקבל החלטות ולהוביל מהלכי תכנון גדולים ללא צעדה במסלול "הויה דולורוזה" הקיים היום. דווקא ישובים קטנים יותר "שנאנסו" מתוקף החלטת משרד הפנים להתנהל תחת "ועדת תכנון אחת", מרוויחים יותר.

הדוגמא המוכחת לכך היא הישוב חריש. בישוב ההולך ומתהווה מתנהלת ועדת תכנון אחת  - הוועדה המיוחדת לתכנון ובניה - שהופקדה לישוב מטעם משרד הפנים מתוך מטרה לזרז את הקמת העיר  לאכלוס של כ-50,000 תושבים.

התוצאות מדברות בעד עצמן. בעוד שבערים רגילות משך זמן קבלת היתר בניה נמשך כשנה - בשנתיים האחרונות הנפיקה הוועדה המיוחדת לתכנון ובניה חריש בראשותו של השר לשעבר דוד מגן היתרים לבניה של כ-4,000 יחידות דיור. בכוונת יו"ר הוועדה להגדיל מספר זה ל-6,000 יחידות דיור עד אביב 2016 ול-11,200 יחידות דיור עד סוף כהונת הוועדה ב-2018. לצד יחידות דיור אלו הוציאה הוועדה היתרי בניה להקמת מעונות יום, גני ילדים, ארבעה בתי ספר ושבעה מוסדות ציבור שונים. כל זה נעשה בנוסף להשלמת עבודות התשתית, כהתחברות למערכת ביוב, התחברות לכבישים אזורים, הקמת תחנת משנה לאספקת חשמל והתחברות לקו מים של מקורות.

בשבוע האחרון אישרה הוועדה החלטה אמיצה המאפשרת לכל דייר בישוב להרחיב את דירתו בשטח של 25 מ"ר. מדובר בהחלטה משמעותית לכל תושב שיתגורר בחריש, שכן במקום לחפש מקום מגורים חדש עם הרחבת משפחתו, הרי שכעת עומדת זכות זו לכל תושב.

ביקורות רבות נשמעו נגד התנהלות הוועדה המיוחדת. אחת הטענות המרכזיות היא העדר שקיפות בעבודתה, העדר שיתוף ציבורי ועודף סמכויות (היות והוועדה מאגדת סמכויות של ועדה מחוזית ומקומית גם יחד - ומכאן קיצור ההליכים).  כל זה נכון. השאלה היא, האם הדברים באים לפגוע בתכנון או לייעל אותו?

במבחן התוצאה נראה כיום כי תוצאות התכנון באות לידי ביטוי בעיקר בישוב חריש. היתרון בקיומה זה בכך שהיא מאפשרת זירוז הליכים, הסרת חסמים באופן מהיר יותר והקמה מהירה של העיר.  הוועדה המיוחדת פועלת כנציגה של מדינת ישראל אשר מעוניינת לקדם כמה שיותר יחידות דיור בכמה שפחות זמן. בסופו של יום כאשר סומכים על יותר מוועדה אחת, הרי שהדבר מאריך את ההליכים.

שיטת העבודה של הוועדה המיוחדת מוכיחה את עצמה. מדינה שטוענת שיש לה בירוקרטיה מסואבת בעיקר בהליכי התכנון יכולה ללמוד ממקרה חריש, איך תוך זמן קצר הוקם ישוב שעתיד לאכלס כבר בשנתיים הקרובות אלפי משפחות. אין ספק כי יש להעתיק את מודל הוועדה המיוחדת לכלל הארץ על-מנת לתת מענה תכנוני לגידול המהיר. הדחיפה האישית של יו"ר הוועדה דוד מגן וצוותו מובילה את הישוב חריש למקום גבוה בערים מבחינה מקצועית ומבחינת מתן שירות מהיר לאזרח. והיר, אין דבר טוב מכך. לשאר הערים ברחבי הארץ יש רק מה ללמוד.