גם מרכזניק יכול לאהוב סיפורי רבי נחמן

כמה מתלמידי הרב קוק זצ"ל שאלו אותי איך אני יכול להעז לעשות סרט על הסיפורים של רבי נחמן ולא על הרב קוק, כאילו עשיתי עבירה גדולה.

צבי פישמן , ט' בסיון תשע"ה

ידיד ותיק מישיבת "מרכז הרב", ששמע שיצרתי סרט המבוסס על ארבעה מסיפוריו של רבי נחמן מברסלב, הסתכל עליי בתדהמה – כאילו בגדתי ברב קוק. הסברתי לו שסיפורים אלה עמוקים ורבי משמעות, והזכרתי לו שהרב קוק זצ"ל נהג ללמוד מתוך ספריו של רבי נחמן עם אורחיו בסעודה שלישית. יתרה מזו, הרב קוק ערך את ספרו 'מידות הראי"ה' לפי סדר הא"ב בהשפעת 'ספר המידות' של רבי נחמן.

ביצירת הסרט נתתי לסיפורים "לדבר בעד עצמם". לא הוספתי שום פרשנות – בדיוק כפי שעשה רבי נחמן. בסוף כמה מסיפוריו כתב רבי נחמן רמזים למסרים העמוקים הטמונים בהם, ובכמה מקומות הוסיף ר' נתן, תלמידו של רבי נחמן, דברים המבוססים על רעיונות שלמד מרבו. רבי נחמן אמר שאמנם מקובל בעולם שמספרים סיפורים כדי להרדים את שומעיהם, ואולם הוא, משהרגיש שתלמידיו מתקשים להבין את דברי התורה שלו, החל לספר סיפורים כדי לעורר אותם. אין מי שלא זקוק לדברי התעוררות, ולכן בחרתי ליצור סרט על סיפוריו הייחודיים של רבי נחמן, שיש בהם כוח לקרב אנשים לבוראם.

הסיפור הראשון בסרט הוא סיפור ה"אינדיק" (תרנגול הודו ביידיש). מסופר בו על בן מלך שיום בהיר אחד משתגע ומתחיל להתנהג כמו תרנגול הודו. הוא פושט את בגדי המלכות שלו, מתיישב מתחת לשולחן ותוך קרקורים רמים מתחיל לאכול פירורי מזון מהרצפה. בתחושת חוסר אונים נוראה מזעיק המלך את כל חכמי ממלכתו לרפא את הנער: הקוסם, הפילוסוף, הפסיכולוג והרופא. לאחר שאיש מהם אינו מצליח במשימה, מגיע חכם יהודי ומצליח "לרפא" את בן המלך. הוא מתיישב על יד הנער מתחת לשולחן, באומרו שגם הוא תרנגול הודו. הוא עושה תנועות ומשמיע קולות של תרנגול הודו, עד שרוכש את אמונו של בן המלך. בסבלנות אין קץ הוא משכנע את בן המלך שאפשר להיות תרנגול הודו וללבוש חולצה; שאפשר להיות תרנגול הודו וללבוש מכנסיים, וכך הלאה, עד שהנער מתלבש וחוזר לשבת במקומו על ידי שולחן המלך.

השחקן הידוע יהודה ברקן מגלם את דמותו של המלך בכישרון רב. בני עמיחי משחק בתפקיד בן המלך, ומגלם תרנגול הודו באופן מושלם. הרב דניאל דיין, חברי מהוליווד, משחק בתפקיד החכם היהודי. ב"גלגולי הקודם", כשלימדתי תסריטאות בבית הספר לקולנוע באוניברסיטת ניו יורק, שכרנו יחד דירה. דניאל הגיע אז מישראל, ובאותה שנה, למרבה הבושה, שימשתי לו מדריך לחיי הבוהמה של מנהטן. דניאל רצה להיות כוכב קולנוע, ואני שאפתי להיות תסריטאי הוליוודי מצליח. הוא נסע להוליווד לפניי, וכשהגעתי ללוס אנג'לס, הוא הזמין אותי לדירתו שבשכונת פיירפקס. מבחינה מסוימת חיינו אז "מתחת לשולחן", כמו תרנגולי הודו, אך לבסוף דניאל היה "החכם היהודי" שעורר אותי לזהותי היהודית. יום אחד, כשישבנו על החוף בקליפורניה, הוא שאל אותי: "למה אינך יודע שום דבר על היהדות?" אכן, אף שנחשפתי למגוון תחומי דעת – פילוסופיה, מדע, פסיכולוגיה, ספרות, סוציולוגיה, אמנויות – לא למדתי דבר על יהדותי. שאלתו של דניאל שלחה אותי לחיפוש רוחני, שהוביל אותי לישיבת "מכון מאיר" בירושלים, לכתבי הרב קוק ולאושר האמתי. גם דניאל נחשף לאור נשמתו כשנתקל בקונטרס ה"תיקון הכללי" של רבי נחמן בלוס אנג'לס, והוא שם פעמיו לאומן ולצפת. הוא גר היום בצפת, ולומד בלילות ב'כולל רבי שמעון בר יוחאי' במירון. כשחיפשתי שחקנים לסרט "סיפורי מעשיות של רבי נחמן", באופן טבעי פניתי מיד לדניאל. אחריו פניתי ליהודה ברקן, גם הוא בעל תשובה. שניהם הסכימו מיד להשתתף בפרויקט – ליצור סרט שיעורר אנשים.

דניאל אומר שבירידתו לאמריקה הוא היה שליח ההשגחה הפרטית להחזיר אותי להיות בן מלך. כך זכיתי לנצל את כישרון היצירה שלי ואת המיומנויות שלמדתי בתקופת הגלות האישית שלי לכתיבת ספרים ערכיים כגון "טוביה בארץ המובטחת", "הכוזרי – מעובד לבני הנעורים", סדרת פירושים על תורת הרב קוק באנגלית של הרב דוד סמסון ועוד. כפי שכתבתי, גם דניאל זכה אחר כך לצאת מגלותו "מתחת לשולחן" בהוליווד אל "שולחנו של מלך".

הסיפור "האינדיק" רומז לגלות עם ישראל משולחנו של מלך אל "מתחת לשולחן" בארצות ניכר. ניסינו להיות צרפתים, גרמנים, אמריקנים וכדומה, תלויים בפירורים שהשליך האדון הגוי אל מתחת לשלחן.

ברובד עמוק יותר בן המלך הוא השכינה. "שכינתא בעפרא" – השכינה גלתה כביכול אל מתחת השולחן, ומצפה שעם ישראל יגאל אותה. במובן האוניברסלי בן המלך מסמל את כלל האנושות. חכמי אומות העולם נכשלים בניסיונותיהם לרפא את בן המלך, משום שרק עם ישראל (החכם היהודי) יכול להביא לתיקון העולם.

במובן הפרטי-חינוכי זהו סיפורם של הורים המתמודדים עם ילד "סורר". בעיני ההורים הוא מתנהג כמו תרנגול הודו – מוריד את הכיפה וחי "מתחת לשולחן". איך מחזירים אותו לשולחן? במקום "לרדת עליו" עלינו לרדת אליו – להבין אותו, לראות את הנקודות הטובות שבו, לקבל אותו ולאהוב אותו כפי שהוא. אחר כך, מתוך אמונה, תפילה וסייעתא דשמיא, נוביל אותו חזרה למקומו על יד השולחן, להיות בן מלך אמתי.

הסיפור הבא בסרט הוא הסיפור המפורסם על איכר שחולם שאוצר גדול טמון תחת גשר על יד העיר וינה, ולבסוף מגלה שהאוצר נמצא לא בווינה הרחוקה, כי אם בביתו שלו. כך מלמדנו רבי נחמן שבתוך כל אחד ואחד טמון האוצר של הקב"ה ותורתו, אולם לעתים האדם מגלה אותו רק לאחר מסע חיפוש במרחקים ופגישה עם אדם העוזר לו לגלותו. רבי נחמן לימד על דמות הצדיק, אולם גם דמות אחרת עשויה להיות השליח של הקדוש ברוך הוא לחשיפת האוצר שבנו: הורה, אח, מורה, פסיכולוג או מאמן כדורסל. כתוב בגמרא: "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" (ברכות ה:). האדם זקוק לסיוע מבחוץ. בספר "מסילת ישרים" הדמות המדריכה היא החכם במשל המבוך בגן, שכבר מצא את השביל הנכון, וממבט מלמעלה יכול להנחות אחרים. גם לי שלח ה' שליחים טובים כדי לעזור לי לצאת מ"בית האסורים" שלי – החושך הגדול של הוליווד. זכיתי לגלות את האוצר הטמון עמוק בי, את נשמתי היהודית הקדושה, בזכות חברי דניאל ועוד אנשים יקרים שפגשתי לאורך הדרך.

הסיפור הבא בסרט, "החכם והתם", הוא על שני חברי ילדות שבחרו בכיווני חיים שונים כשבגרו. התם חי חיים פשוטים, שמח בחלקו ועובד את ה' באמונה שלמה. הוא נהנה מלחם פשוט כאילו היה בשר משובח וממים כאילו היו יין. לעומתו, החכם עוזב את הכפר כדי ללמוד את כל החכמות והתרבויות שבעולם. בעזרת שכלו החריף הוא נעשה מלומד מפורסם, אך הישגיו העצומים מביאים אותו לידי יוהרה, והאידיאולוגיות הזרות מביאות אותו לידי כפירה. מרוב חכמה הוא שם לב לכל פגם קטן, והתסכול מביא אותו לדיכאון עמוק.

לילה אחד, כשנדדה שנתו של המלך, הוא קורא את רשימת תושבי ממלכתו ונתקל בשמותיהם המוזרים של החכם והתם. הוא שולח שליחים לקרוא להם להתייצב בארמון. התם ממלא את הפקודה מיד, ואילו החכם מתחיל לנתח את משמעות הזימון שקיבל. לאחר "התפלספויות" שונות ומשונות הוא מגיע למסקנה שהמלך הוא המצאה דמיונית ואינו קיים במציאות כלל. הוא יוצא למסע ברחבי העולם כדי להוכיח זאת. בנקודה זו בסיפור, רבי נחמן מתאר את מגפת הכפירה שהפילה יהודים רבים ברשתה באותה תקופה, ולמעשה ממשיכה עד ימינו. תיאור דומה נמצא בספר 'אורות' של הרב קוק. לנוכח הסכנה העצומה שבאידיאולוגיות השקריות, כתב הרב קוק שבסופו של דבר יכלו כל תרבויות ה"השכלה" המודרניות, ויצמח יסוד חדש לעולם המבוסס על הכרה באלוקים ובתורת ישראל (ב;ז). בצעירותי הלכתי בדרכו של החכם ושקעתי בביצה של חשכה ודיכאון, שרק זוהר אור ה' יכול להפיג. במידה מסוימת עם ישראל כולו בארץ ובתפוצות חדור רעלים מהגלות הארוכה, ויהודים רבים שקועים עדיין בתרבות המסכים – הטלוויזיה, הקולנוע, המחשב והטלפונים. אני מקווה שהקרנת סיפורי המעשיות של רבי נחמן על גבי המסכים תצית מחדש את שלהבת האמונה הקיימת בכל יהודי.

האחרונה שבארבע המעשיות שבסרט היא "מעשה מביטחון". זהו סיפור עממי, אהוב על ילדים, וכמובן בעל מסר עמוק. כשקראתי אותה לראשונה, בתחילת דרכי ביהדות, היא נגעה בי עמוקות. גם לי, כמו למלך, היה כל מה שאדם רוצה – כסף, תהילה והנאות – אולם בתוך תוכי חשתי ריקנות. פעמים רבות אני פותח בסיפור זה כשאני מרצה לפני קבוצות על סיפור החזרה בתשובה שלי. כמו בסיפור "האינדיק" ובסיפור "החכם והתם", מתברר שגם מי שיש לו הכול מבחינה חומרית עלול ליפול לדיכאון. המלך עוזב את ארמונו ונודד בעולם לבוש בבגדי קבצן בחיפוש אחר גאולתו. כמו במעשיות האחרות, האיש הפשוט מלא השמחה הוא הסמל של הצדיק והוא פותח למלך את השערים להבנה ולשמחה.

יהי רצון שהסרט "סיפורי מעשיות של רבי נחמן" יחזיר את המוני בית ישראל בכל מקום שהם לאבינו שבשמים מתוך שמחה.