כן אדוני הנשיא, כך נראית דמוקרטיה

נשיא ארה"ב מבקר את הרכב ממשלת ישראל. מדמוקרט ניתן לצפות ליחס אחר, כזה שמכבד החלטה דמוקרטית, גם אם זו מאסה בחזון שתי המדינות.

יהודית קצובר , י' בסיון תשע"ה

נדיה מטר ויהודית קצובר
נדיה מטר ויהודית קצובר
צילום: ערוץ 7

בהתבטאות מקוממת החורגת מנורמות של יחסים בין מדינות, ביקר נשיא ארה"ב, ברק אובמה, את הרכב ממשלת ישראל החדשה. הוא מצהיר על כך שהוא מוטרד מכך שרבים משרי הממשלה מתנגדים לרעיון הקמתה של מדינה פלשתינית בליבה של ישראל.

היינו מצפים ממנהיג המפלגה הדמוקרטית בארה"ב שיכבד תוצאה דמוקרטית של בחירות דמוקרטיות במדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון. על מישהו להסביר לנשיא שהבוחר הישראלי העניק רוב למחנה הימין מתוך שיקול דעת צלול ומתוך ניסיון העבר הכושל של רעיון חלוקת הארץ.

הבוחר הישראלי ראה לאן הובילו אותו תעתועי המזרח התיכון החדש שהנשיא וקודמיו בבית הלבן קידמו. הבוחר הישראלי ראה את ההרג והטרור שהביאו עליו הסכמי אוסלו והיציאה מעזה. הבוחר הישראלי ראה כמה דמים, תרתי משמע, שילם על חזון זה ובעיקר - הבוחר הישראלי בחר לשוב אל גאוותו הלאומית, אל תרבותו, ערש התרבות העולמית ואל הקשר החי בינו ובין ארצו.

משום כך מצא הבוחר הישראלי להציב בהנהגתו אישים שמציבים חזון אחר - חזון של החלת ריבונות ישראל על יהודה ושומרון. השרים ישראל כץ, נפתלי בנט, אורי אריאל, זאב אלקין, יריב לוין, דני דנון, מירי רגב, ציפי חוטובלי ואופיר אקוניס וגם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין וסגני השרים איוב קרא והרב אלי בן דהן (דבריהם של כל אלה מופיעים בהמשך) מצוטטים כולם בכתב העת "ריבונות", היוצא לאור ע"י תנועת "נשים בירוק", כתומכים – כל אחד בדרכו - בקמפיין להחלת ריבונות ישראלית על יהודה ושומרון.

חזון זה הוא בראש ובראשונה החזון הלאומי של עם שזו ארצו ונחלת אבותיו. עקרון מנחה זה קודם וראשון לכל ההסברים והצידוקים האחרים ומהווה יסוד עבורם כפי שכתב אורי אליצור ז"ל, ראש לשכת ראש הממשלה לשעבר: "יהודה ושומרון הם עמוד השדרה של ארץ ישראל, לב לבה של אדמת העם היהודי לדורותיו ואנחנו מחויבים לעשות כל מאמץ כדי לממש את בעלותו של העם היהודי ואת ריבונותו על אדמתו." (מדינה אחת ולא דו-לאומית, אורי אליצור, מקור ראשון 14/6/2013).

החלת ריבונותה של ישראל על ארץ ישראל תואמת את הדין הבינלאומי. בשנת 1921 , בועידת סן רמו, הכיר חבר האומות בזכותו של עם ישראל על ארצו. בכך הפכו האומות את הצהרת בלפור וחזון הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל כנחלת הדין הבינלאומי המקובל על כלל האומות. הכרה זו קיבלה משנה תוקף עם הקמת ארגון האמות המאוחדות (סעיף 80 למגילת האו"ם).

ריבונות ישראל על כל ארצו היא גם חזון ביטחוני מובהק. אין בישראל בר דעת החפץ למצוא את שפלת החוף ומרכזי האוכלוסיה הישראלית הצפופה של גוש דן או את נמל התעופה בן גוריון בטווח ירי פלשתיני שישבית את שער הכניסה לישראל, יבריח משקיעים ויוביל לקריסה כלכלית ביטחונית של ישראל.

בתהליך מבוקר, בשלבים ובהדרגה, לאחר הצהרת נאמנות למדינה, תינתן לערביי הארץ אפשרות להגיש בקשה לאזרחות. כך יישמרו ערכי הדמוקרטיה. שלטון ישראלי, יציב, קבוע ובטוח יאפשר להם ליהנות מרפואה מתקדמת, מתשתיות, טכנולוגיה, עבודה, השכלה וכלכלה יציבה – כל אלה בתנאים טובים מבכל מדינה ערבית אחרת.

להלן מקבץ דוגמאות מדבריהם של שרי וסגני השרים בממשלה החדשה שנבחרה להנהיג את מדינת ישראל:

שר התחבורה והמודיעין, ישראל כץ: "כל הניסיון ללכת לכיוון של מדינה פלשתינית מלכתחילה נועד לכישלון. אני מדבר על אוטונומיה עם זיקה אזרחית לירדן וסוג של זיקה פוליטית בעתיד לירדן, אוטונומיה שתאפשר להם לנהל את חייהם אבל ללא ענייני חוץ וביטחון". ('כתב העת 'ריבונות' 4 , אוקטובר 2014)

שר החקלאות, השר אורי אריאל: "החלופה לחזון השמאל היא מדינה אחת ממערב לירדן – מדינת ישראל. אין מקום לחשש מהשד הדמוגרפי". ('כתב העת 'ריבונות' 1- נובמבר 2013)

שר הקליטה והאסטרטגיה, זאב אלקין: "כמי שמתנגד לשתי מדינות אני פטור מהצגת פתרון חלופי. המצב הבסיסי צריך להיות שהשטח הזה שייך לנו. זהו שטח שהיסטורית תמיד היה יהודי. עלינו לספח את השטח לישראל באופן הדרגתי". ('כתב העת 'ריבונות' 1-נובמבר 2013)

שרת המשפטים, איילת שקד: "מדינה פלשתינית תהיה רק בירדן או במצרים". ('סרוגים')

יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין: "יש לנו את כל הזכויות על השטח הזה. אנחנו כאן לא גזלנים. זה שלנו ואנחנו כאן בזכות ולא בחסד" (כתב העת 'ריבונות' 5- מרץ 2015)

שר התיירות, יריב לוין: "עלינו לשלב ניסיון להחזיק במקסימום של השטח ולהחיל ריבונות על מקסימום שטח תוך שליטה על מינימום אוכלוסיה ערבית. בשלב זה יש לייצר את התנאים לקראת סיפוח, לחזק בנייה והעמקה של ההתיישבות ועל ידי החלת חוקים בתהליך מדורג הכולל חקיקה הנוגעת לתושבים וחקיקה הנוגעת לשטח כמו חוקי בנייה ותכנון, ובסופו של דבר צריך לחכות לנצל הזדמנות מדינית שתאפשר לבצע לפחות החלה בשלבים של הריבונות עד החלה באופן מלא". ('כתב העת 'ריבונות' 2- ינואר 2014)

שר החינוך, נפתלי בנט: "מדינה פלשתינית תרסק את כלכלת ישראל. נתב"ג ישותק, לא תהיה תיירות, לא יהיה מסחר, נחזור להתרסקות הכלכלית של ימי האינתיפאדה השנייה ויברחו מפה. נושא הסיפוח ביו"ש הוא לא חזון רחוק אלא דבר ממשי שאפשר להגיע אליו עם מספיק עצמה פוליטית וציבורית. צריך להאמין בזה באמת". ('כתב העת 'ריבונות' 5- מרץ 2015)

סגן שר הביטחון, הרב אליהו בן דהן: "אין לאף אומה שום שלטון וריבונות בארץ הזאת. אני מקווה שחלק מקווי היסוד של הממשלה החדשה יהיה החלת הריבונות על יהודה ושומרון". (כנס ריבונות-ינואר 2013)

סגנית שר החוץ, ח"כ ציפי חוטובלי: "אנחנו צריכים להיכנס לתהליך מדורג של 25 שנה תחת הכותרת של 'סיפוח-איזרוח'. מהלך משולב שכזה שיתחיל בשטחי C יהווה אמירה משמעותית כלפי העולם שהסיפור הזה של שתי מדינות נגמר. אי אפשר להמשיך במהלך העקר הזה שלא מוביל לשום מקום". ('כתב העת 'ריבונות' 2- ינואר 2014)

שר המדע והחלל, דני דנון: "אני בעד גושי התיישבות, אבל גושי התיישבות פלשתיניים, שבעתיד תהיה להם זיקה לירדן ובעזה זיקה למצרים. יש לנו עמדה ברורה שמתנגדת למדינה פלשתינית ואם מישהו רוצה לשנות את העמדה הזו הוא יכול לבוא ולקיים דיון, אבל כרגע העמדה הרשמית של הליכוד היא התנגדות למדינה פלשתינית". ('כתב העת 'ריבונות' 3- מאי 2014)

שרת התרבות והספורט, מירי רגב: "כשם שהשמים לא נפלו לאחר החלת החוק הישראלי על רמת הגולן ועל מזרח ירושלים, כך יהיה גם ביהודה ושומרון". (כנס ריבונות- יולי 2012)

סגן השר במשרד ראש הממשלה, ח"כ איוב קרא: "נושא הויתורים ורעיון שתי מדינות לשני עמים ירד מסדר היום. ירדן בפועל היא פלשתינית. למה צריך עוד מדינה. ירדן יועדה להיות מדינה פלשתינית והמלך עצמו הוא פלשתיני. למה צריך לחפש עוד פתרונות?". ('כתב העת 'ריבונות' 4- אוקטובר 2014)

השר במשרד התקשורת, אופיר אקוניס: "ההתנגדות שלי למדינה פלשתינית נובעת בראש ובראשונה מכך שזכותנו על הארץ היא זכות נצחית ואינה ניתנת לערעור. ארץ ישראל היא רכושו של העם היהודי ואין בעולם כולו עם שמוותר על מולדתו. יהודה ושומרון הם ערשו של העם. חייבים ללמוד את לקחי העבר. שטח שישראל יוצאת ממנו הופך מיד לבסיס טרור שממנו נורים טילים על מרכזי האוכלוסייה בישראל או שנחפרים ממנו מנהרות. האם אנחנו רוצים מנהרות לראש העין, לכפר סבא, לבאר שבע דרך דרום הר חברון ולעפולה דרך צפון השומרון?". ('כתב העת 'ריבונות' 5- מרץ 2015)

נשיא ארה"ב, העם בישראל בחר באישים הללו להנהגה משום שהיה בהם העוז לומר את הדברים בביטחון ובגאון. כן כבוד הנשיא, פתרון שתי המדינות סוף סוף עבר מהעולם. עכשיו העם רוצה להחיל את ריבונות ישראל על יהודה ושומרון. כדמוקרט, אנו מצפים ממך לכבד ולקבל זאת, גם אם תוצאת הבחירות בישראל אינה תואמת את עמדותיך.

(מאמר זה, של יהודית קצובר ונדיה מטר, הוא הרחבה ופירוט של מאמר אותו פרסמו השתיים בג'רוזלם פוסט)