יש משהו מיוחד ב'שבוע הספר' במדינת 'עם הספר'. מדינתו של העם ש"הוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי". מדינה שבה היקף הוצאת הספרים הגדול בעולם ביחס לאוכלוסיה. יש משהו מעורר מחשבה בתמונה המוכרת של אינספור דוכנים שעליהם מונחים דומם אינספור ספרים, מסוגים שונים, חדשים וישנים, המצפים לקורא.

גם אם עיקר קיומו של שבוע זה מתבסס על שיווקיות של הספרים – כמוצר, הרי שאין בכך כדי לבטל את המשמעות העמוקה יותר של הספר עבורנו, כתופעה רבת עוצמה ורבת אנפין. הספר פנים רבות לו. לא אלה שעל הכריכה מלפנים ומאחור. אלא בעצמו. במה שהוא. ובמה שהוא מחולל בעולמנו. כפלטפורמה להעברת מידע ומדע, ככלי ערכי להרחבת הדעת האנושית, וכמכשיר אומנותי המחולל חויה נפשית ורוחנית.

עם הספר יודע לספר לעולם על קדמוניותו של הספר, זה שכבר קדם לקיום העולם. שתבניתו של הספר כבר היתה קיימת אז, 'בטרם כל יציר נברא', כ"אש שחורה על גבי אש לבנה" (תנחומא א' א'). כבר אז היתה מתכונת של ביטוי, זה שניתן לבטא ולהגדיר אותו כ'אש שחורה', וזה שמהווה לו את המצע - 'אש לבנה'. כבר אז הוטבעה מתכונת הדדית בין האמירה של 'אש שחורה' שמקבלת את משמעותה מ'אש לבנה', המקיפה אותה. כבר אז כח האמירה נשען וינק את כוחו מעוצמה ותוכן שאינם ניתנים לביטוי.

רבי משה חיים לוצאטו דימה את האותיות של ספר התורה שנכתבו כאות שחורה על גבי יריעה לבנה, כגחלת שחורה עמומה שיש בה אש כמוסה ואצורה. ע"י הקריאה נושבים בה והיא מפיקה שלהבת אש מרוקמת מגוונים שונים, שחוזרים ומאירים את נפש הקורא בהם. (הרמח"ל דרך עץ חיים).

יש משהו מטעה בספר דומם, המונח על מדף הספרים. לעיתים דומייתו עשויה להסוות ולהעלים עוצמות ואנרגיות עצומות האגורות בין שורותיו ודפיו, ואת ה'אש' החנוטה בין שולי כריכתו.

המילה הכתובה בכישרון בניקיון וביצירתיות היא תוצר של התבונה האנושית, של 'מותר האדם' ו'נזר הבריאה', של שיקוף של הפנימיות והנפשיות של מי שכתב אותה. אולם בכחה של המילה גם לאצור בתוכה את כח הביטוי האנושי, את האנרגיות והחשיבה שהושקעו בחקיקתן באותיות הספר. זהו סוד כוחו האנרגטי של ספר טוב, שבקריאתו חוזרות האנרגיות הללו אל הקורא וממלאות את ישותו.

עם הספר הקדים את האנושות בזיהוי הפוטנציאל הגלום בספר וביכולתו להשפיע על עיצוב ההסטוריה האנושית. האנרגיות האצורות בספרים מונומנטאליים חוללו את הגדולות שבמהפכות תבל, לטוב ולמוטב. החל מהמהפיכה המונותיאיסטית שיצר ספר הספרים, התנ"ך, ועד לספרים שחוללו מהפיכות ושינויים דרמטיים בדורות האחרונים, ברוח, בתרבות, במדע, בכלכלה ובחברה.

הספר היה הנשא והלפיד שהעביר את המסר החדש והמסעיר ממקום למקום והצית את אישו בלבבות. הספר המסורתי פושט צורה ולובש צורה. אולם גם במתכונת הדיגיטאלית הוירטואלית שלו הוא ממשיך לשמור על המתכונת של "אש שחורה על גבי אש לבנה".

יש להניח שאם עוד נכונו לנו מהפיכות היסטוריות, ותרבותיות, עדיין יהיה ספר שיעמוד במרכזן. גם אם ירכשו אותו בדוכן ספרים וירטואלי אינטרנטי, ויפיצו אותו במייל אינטרנטי.