אולי תתנו כבר לשאול את השאלה הנכונה?

התלמיד לא רוצה להתאמץ, ולא רוצה לדחות את הסיפוק וההנאה. לכן הכי קל לו להאשים את המורה שמעוני בשנאת האחר.

הרב איתי אליצור , כ"ו בסיון תשע"ה

הרב איתי אליצור
הרב איתי אליצור
צילום: עצמי

חיים זיסוביץ' היה הקרבן התורן השבוע. הוא העז לומר משהו שלא מצא חן בעיני הלהט"בים, ולכן כמובן הועלה על המוקד, נאלץ להתנצל, ונאמר לו שלמרות התנצלותו לא יסלחו לו. ככה יֵעשה למי שמעז להביע דעה שלא אושרה ע"י מאשרי הדעות.

והשיח מוסיף ומתנהל כשיח של חרשים. לא רק מפני שיש כאן צד אחד שפשוט לא מוכן לאפשר זכות דיבור לכל מי שדעתו שונה, אלא פשוט מפני שלא נותנים לשאול את השאלה הנכונה.

ללהט"בים נוח שהשאלה שתהיה מונחת על השולחן היא האם מגיעה להם זכות שוויון. נוח להם להציג כך את השאלה, כי אם זו השאלה – כל מי שיענה בשלילה צריך להתבייש, ומייד. אבל בכלל לא זו השאלה.

השאלה היא לא האם יש לאפשר ללהט"בים ל"התחתן" זה עם זה. השאלה היא לא האם הם שוי זכויות או לא. השאלה היא האם הם מסוגלים להתגבר על הנטיה שלהם. ולאו דוקא הם. השאלה היא על נטיות מיניות באופן כללי ועל בני אדם באופן כללי, האם בני אדם מסוגלים להתגבר על נטיות מיניות, או שכל אדם באשר הוא צריך להיכנע לנטייתו המינית ולהתמכר לה.

כי אם השאלה היא האם יש לאפשר ללהט"בים לממש את תאוותיהם, צודקים הלהט"בים שיש הבדל בין הנטיה שלהם לבין פדופיליה, כי מעשה בין שני בגירים בהסכמה הוא פחות חמור. אבל זו לא השאלה. השאלה היא לא האם מדובר על מעשה חמור. השאלה היא האם נטיות מיניות הן דבר שהאדם יכול להתגבר עליו. וכאשר זו השאלה – ההשוואה לפדופיליה מתבקשת. לא מעניין אותי כעת האם זה מעשה חמור, מעניין אותי האם נטייה היא דבר שאדם יכול להתגבר עליו. והנה, יש אנשים שנולדו עם נטיה מינית בעייתית, וראו זה פלא: הם מצליחים להתגבר על נטייתם ולחיות חיים נורמליים עם אישה בוגרת. כיון שהם יודעים שהחברה לא תסבול את הנטיה שלהם, הפלא ופלא – הם מתגברים על נטייתם. מסקנה: נטיות מיניות הן דבר שאפשר להתגבר עליו.

מי יודע כמה מאיתנו נולדו עם נטיה לרצח. אולי גם אני. אולי גם אתה אדוני הקורא. אנחנו אפילו לא יודעים על כך. כיון שהחברה לא תסבול את הנטיה הזאת, היא לא באה לידי ביטוי.

גם כאן, אני כבר רואה את הלהט"בים (שמן הסתם קראו את מה שכתבתי עד כאן אבל לא ממש הקשיבו למה שהם קוראים) מתנפלים עלי בהמוניהם וכועסים: "אתה משוה בין זה לבין רצח?" ובכן, שימו לב: לא השויתי מבחינות חומרת המעשים. אבל אני אכן משוה לעניין השאלה הנידונה: האם בכוחו של אדם להתגבר על נטיותיו.

אבל את השאלה הזאת הלהט"בים בכלל לא מרשים לשאול. למה? כי היא שומטת את הקרקע מתחת לכל המאבק שלהם. את המאבק שלהם אפשר יהיה להתחיל רק אחרי שנענה בשלילה על השאלה האם ניתן להתגבר על נטיות. אבל השאלה הזאת היא גופה השאלה שעליה המחלוקת. והדבר שהכי מטריד את הלהט"בים הוא ההשוואה לפדופיליה. למה? כי פדופיליה היא ההוכחה הניצחת שאפשר להתגבר על נטיות.

ולמה זה כל כך מרגיז אותם? דמיינו שבבית ספר מסויים לומד תלמיד שמתקשה באחד המקצועות. בא המורה ראובני ואומר לו: "שמע, באמת לא מתאים לך ללמוד את המקצוע הזה. אתה פשוט לא מסוגל. לכן אני מציע לפטור אותך מהמקצוע, ובזמן שכל הכיתה תלמד – אתה תשחק במגרש, ובסוף תקבל גלידה". בא המורה שמעוני ואומר: "שמע, אני מאמין בך. תשב כל יום ותְתַרגל, תשקיע, ואני בטוח שתצליח".

האם התלמיד אכן יצליח? מסתבר שזה תלוי בכך שיעיפו את המורה ראובני מבית הספר. התלמיד הרי מבין שנדרש ממנו להשקיע מאמץ מאד גדול, והוא כל כך אוהב לשחק במגרש, התשוקה שלו לשחק במגרש היא כל כך גדולה, שהוא ממש מתפתה להאמין שהמורה שמעוני פשוט שונא אותו. הוא אומר שהמורה שמעוני לא יכול להבין אותו ולא יכול לדעת מה הוא יכול ומה הוא לא יכול. אבל תאמינו לי: המורה שמעוני יודע מצויין. אבל כל עוד המורה ראובני ישנן בוקר וערב באזני התלמיד שעדיף לו לשחק במגרש מאשר ללמוד, אין למורה שמעוני הרבה סיכויים להצליח.

התלמיד לא רוצה להתאמץ, ולא רוצה לדחות את הסיפוק וההנאה. לכן הכי קל לו להאשים את המורה שמעוני בשנאת האחר. אבל אין כאן שנאת האחר משתי סיבות: א. כי אין כאן שנאה, להפך, המורה שמעוני מאמין שמה שכולם יכולים גם אתה יכול. הוא אוהב אותך ורוצה בהצלחתך. ב. כי אתה לא אחר. אתה אולי קצת יותר מתקשה מהאחרים. אבל אם תתאמץ ותשקיע, ותלמד להתגבר על פיתויים, מה שכולם יכולים גם אתה יכול, גם אם לך זה יותר קשה.

בסופו של דבר, מסתבר שזה בעצם הנושא העומד על הפרק. הנושא הוא לאו דוקא הלהט"בים, הנושא נוגע לכל בני האדם. האם אנו מעודדים את האדם להתמכר ולהיכנע לתאוותיו וליצריו, או שמא להפך: אנו מאמינים ברצון החופשי, בחינוך, בהתגברות על היצר וביכולתו של האדם לפעול לפי השכל ולא לפי יצריו. זה נכון גם במערכת החנוך: האם אנו דורשים מהאדם להתאמץ ולהתגבר על קשייו, או שאנו ממהרים לאבחן אותו כלקוי ולפטור אותו מהלימודים.

זה נוגע לא רק ללהט"בים אלא גם לאנשים נורמליים. החינוך של היום מאמין שאם אני מאוהב – אני צריך להתחתן מייד עם זו שאני מאוהב בה. ואם אני נשוי? ואם היא נשואה? נתגרש. למה לא? הרי אי אפשר לכלוא את האהבה. בגלל זה יש המון גירושין. בגלל זה משפחות נהרסות. ובכלל, אם נשאל את הלהט"בים למה בכלל הם רוצים לחיות חיים חד-מיניים מה יש להם להשיב? התשובה היחידה היא שזה מה שמתחשק להם לעשות. להתגבר על חשק? חס וחלילה. האדם לא נברא כדי להתגבר או כדי להתאמץ.

עומר מכלוף אמר את זה כמעט בפירוש. הוא אמר שחשוב לו שיתקיים ארוע המוני כי יש הרבה סטודנטים שנמצאים בשלבים שונים של גיבוש האישיות שלהם וחשוב לחשוף אותם לעניין. כלומר: אם לא נחשוף אותם – הם עוד עלולים לצאת נורמליים חס וחלילה.