אני שומר עליכם
אני שומר עליכם

נשיא ארצות הברית יצא לאחרונה בהבטחה והכרזה ש"אמריקה שומרת על ישראל".

לאור חילוקי הדעות שהתגלעו בזמן האחרון בין ראש ממשלת ישראל לנשיא ארה"ב, נועד המסר הזה להרגיע את היחסים בין שתי הארצות ולאפשר התקדמות חיובית ומדיניות שתפעל לטובת שתי הארצות.

נשיא ארה"ב אמר גם שהוא שומר על הזכות למתוח ביקורת על ישראל ולנזוף בה על מדיניות שנראית בעיניו מוטעית או אפילו מזיקה לרווחתה. הוא הכריז שישראל התרחקה מהעקרונות וההשקפות שקבעה לה לפני שבעים שנה כמעט, כשמדינת ישראל אך קמה. הוא, כמו רבים אחרים לפניו, ומן הסתם, גם רבים אחריו, יודע טוב מאתנו מה טוב לנו וכמה מוסריים וצודקים אנחנו צריכים להיות.

האמירה שלו ש"אמריקה שומרת על ישראל" מאפשרת לו ואפילו מאלצת אותו לשפוט את מדינת ישראל ואת המדיניות שלה ואת ממשלתה מהעמדה המתנשאת של העליונות המוסרית שהוא נטל לעצמו. אין שום ספק שארה"ב, מראשית ימיה של מדינת ישראל ועד היום, נותרה חברה נאמנה ומקור גדול של סיוע מעשי ודיפלומטי למדינה היהודית. אין גם שום ספק שכל מנהיג ישראלי נבון צריך להימנע מלהיראות עוין או בלתי ידידותי כלפי האדם שמאייש את תפקיד נשיא ארה"ב וכלפי המדיניות שלו.

עם זאת, בעשרות השנים שחלפו מאז הקמת מדינת ישראל, לא פעם אימצו ארה"ב ומנהיגיה מדיניות שהתבררה כמזיקה לאינטרסים של מדינת ישראל ואף של ארה"ב עצמה. אמריקה איננה חפה מאשמה או נקייה ממשגים בכל הנוגע ליצירת הבלגן הנורא שבו המזרח התיכון שרוי כיום. לפיכך היא צריכה להיות קצת זהירה, או ענווה אפילו, כשהיא משיאה עצות לאלה שחיים במזרח התיכון הלכה למעשה.

בהיסטוריה הארוכה של העם היהודי היו לו אויבים רבים, אך היו גם לא-יהודים רבים שהיו לנו ידידים טובים והעריכו את תפקידו המיוחד של העם היהודי בסיפורה של הציוויליזציה האנושית. עם זאת, ברגעים של סכנה גדולה ומשבר, כשהיהודים נרדפו ונטבחו, שום אומה, ולא משנה כמה ידידותיים היו אזרחיה כלפי היהודים והיהדות, לא שמרה עלינו באמת.

במלחמת העולם השנייה, כאשר יהדות אירופה הושמדה כמעט עד תום, בעלות הברית היו - או חשו שהן - חסרות ישע, ללא שום יכולת למנוע את התרחשות השואה. הדיון בקרב ההיסטוריונים והחוקרים בשאלה מדוע המסילות והרכבות שהובילו למחנות המוות בפולין מעולם לא הופצצו יימשך בוודאי עוד שנים רבות.

אך תהא הסיבה אשר תהא, וגם אם יש צידוקים לגיטימיים לחוסר המעש של בעלות הברית, עובדה היא שהרכבות והמסילות האלה לא הופצצו מעולם, והיחס של רוב בעלות הברית כלפי הפליטים וניצולי השואה וכלפי מדינת ישראל שאך זה קמה היה פושר במקרה הטוב, אם לא עוין ממש. לכן אפשר לסלוח ליהודים על כך שאינם מתרגשים ממילים יפות ומהבטחות שישמרו עליהם, גם אם הן יוצאות מפיהם של אנשים שכוונותיהם באמת טובות. האם מישהו באמת מאמין שארה"ב תצא למלחמה למען מדינת ישראל?

המציאות מלמדת אותנו שבע"ה רק אנחנו שומרים על עצמנו. אנחנו זקוקים לעזרה מהעולם ובוודאי מקווים לקבל סיוע דיפלומטי פוליטי ופיננסי. אנחנו מקווים שארה"ב תמשיך לספק לנו את הסיוע הזה בעתיד כמו בעבר. אך למדינות ולאומות יש אינטרסים, לא חברים, ויעדים אסטרטגיים שבדרך כלל אינם מושפעים מרגשות או מדברי רהב.

נעשה בחוכמה אם נקבל את דברי נשיא ארה"ב בתודה, אך ננהג באיוולת אם נסמוך על ארה"ב או על כל מדינה אחרת בעולם שבאמת תשמור עלינו או נאמין שתאחז בנשק ותצא לפעולה צבאית למעננו.

כולנו יודעים שבסופו של דבר אלוקי ישראל שומר עלינו. מהתלמוד למדנו כבר מזמן שאסור לסמוך על בני אדם ושאת מבטחנו אנחנו צריכים לשים באלוקי ישראל בלבד, שהנהיג אותנו ושמר עלינו עד היום כנגד כל הסיכויים. נעים לשמוע מילים מרגיעות ודברי תמיכה, אך אל יחשוב איש שהמילים האלה נותנות למישהו רשות לשחק בעתידו של העם היהודי ובעתיד מדינתו. בעזרת השם, מדינת ישראל תמשיך להתקיים ולשגשג בזכות ישראל.