על לוחמות וחתונות

האם הצבא צריך להתחשב רק באידיאל של שילוב נשים או גם בהשקעה מול תשואה?

ד"ר יועז הנדל , י"ג בתמוז תשע"ה

יועז הנדל
יועז הנדל
צילום: מיטל כהן

ב־1948 התנועה הציונית הייתה ליברלית מתמיד. היה זה אחרי שנשים חלוצות הובילו כוחות לכיבוש הקרקע.

הן הקימו קיבוצים, רקדו במכנסיים קצרים, עבדו בפלחה, נלחמו, מרדו ואהבו. חלקן, כמו חנה סנש, נשלחו לעורף האויב ונותרו חקוקות בהיסטוריה.

הרבה לפני שהשייטת השתלטה על ספינות של פעילי שמאל רדיקלי, התגייסה נערה בשם פולט קומאר ליחידת הצוללים החדשה. פולט עלתה מצרפת לקיבוץ שדות ים הסמוך. היא התאמנה, השתתפה בפעילויות ואז מצאה חתן ביחידה ועזבה. כבר שנים שאני מחפש חומרים עליה ללא הצלחה. סקרנות של היסטוריון.

יום אחד הבת הגדולה שלי תתגייס. היא רוצה ללכת לשייטת. לא בגלל החדשות האחרונות והצילומים על המשט, אלא כי שמעה על היחידה בבית. אם הייתה מסורת של גולני וכומתה חומה במגירה, בגיל תשע הייתה מדברת על גולני. אין בנות בשייטת, אני מסביר לה, אבל אולי תהיי טייסת. יש בנות שמטיסות מטוסים. בשבוע שעבר הראיתי לה בעיתון את תמונתה של אחת המסיימות קורס טיס. בחורה דתייה שזכתה למודעות תמיכה מהמדרשה התורנית שבה למדה. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה", צוטט במודעה מתוך הפיוט "אשת חיל". ואני חשבתי שאין משפט מתאים מזה כדי לדון בשאלת השירות הקרבי של נשים בחלק מיחידות צה"ל.

בנתונים שפירסם צה"ל הופיע מספר המסיימות של הקורס האחרון: שלוש בנות בלבד. טיפה בים. למרות שחיל האוויר פתח את שעריו, למרות הנכונות לייצר הכשרה פיזיולוגית שונה, מגורים נפרדים ושאר הנדבכים הנדרשים לשילוב ראוי. 20 שנה חלפו מאז הבג"ץ המפורסם של אליס מילר וזה התוצר: 30 נשים בצוותי חיל האוויר.

לפני שאחטוף אש פמיניסטית על המילים הבאות, אצהיר שאני בעד שילוב נשים בצבא. יש תפקידים מבצעיים שבהן לנשים יש אפילו יתרון. יש לוחמות מהוללות במוסד ובשאר מערכת הביטחון. יש להן יתרון ברור על גברים כמוני. מניסיון אישי, לנשים קל יותר להפוך לרואות ואינן נראות ברחוב. קשה יותר להפוך לנראות וחזקות בצבא.

יש כיום יחידות חי"ר שמבוססות על נשים, כמו קרקל, יש לוחמות שבזכותן נמנעו פיגועים משמעותיים, דוגמת החיילת מאמש, יש נשים בתפקידי פיקוד בחיל הים ובחיל האוויר, ויש גם דיון שמדחיקים אותו: האם הצבא צריך להתחשב רק באידיאל של שילוב נשים או גם בהשקעה מול תשואה? אני מתקשה, למשל, לראות איך הבת שלי הופכת יום אחד ללוחמת בשייטת: מה תעשה כשכולם ירוצו עירומים לים, איך תסחב על הגב מנשאים בגודל של מקרר, מה תעשה כשילכו מכות בקורס טרור?

אפשר להשקיע, להתאים, אבל לעשות הנחות בשם שילוב הנשים יחטא לצורך המבצעי. קרוב לוודאי שפה ושם יש כמה נשים שמסוגלות לעמוד במאמץ. זה לא הופך את משימת השילוב לכדאית. הליברליות המודרנית צריכה גבולות של היגיון. של רווח מול הפסד.

באותה מידה אפשר לבחון את פסיקת בית המשפט העליון בארה"ב להתיר נישואים חד־מיניים. אני בעד מסלול חלופי של נישואים בישראל. הרבנות הראשית הורסת כל חלקה יהודית טובה, ולכן צריך למצוא פתרונות לשליש מהישראלים שלא רוצים כל מגע עם הרבנות. ויש כאלה שלא מוגדרים כיהודים על פי ההלכה, יש כוהנים וגרושות, יש זוגות חד־מיניים. הטענות שמופנות כלפי מפלגות דתיות בהקשר הזה – כולל הבית היהודי – לא הוגנות. כל עוד הממסד הדתי שולט במוסד הנישואים, אי־אפשר אחרת. הליברליות, גם של חלק מהדתיים, לא יכולה ליצר פתרונות הלכתיים, צריך להבין את זה. הדבר היחיד שאפשר לעשות הוא להוציא את ההחלטה על חלופות לנישואים מהמרחב הדתי.

במדינה ליברלית צריך גם שכל ישר ופשרות ולא רק אידיאלים. כך בשילוב מאוזן לנשים בצבא מתוך בחינה אמיתית של כדאיות, וכך גם במציאת חלופות לנישואים דתיים במדינה שבה הדת משמעותית כל כך.

מתוך "ידיעות אחרונות"