מכתב פתוח לקצין המשטרה הצבאית הראשי

אי אפשר שלא לחוש צמרמורות כששומעים את מילותיו של המג''ד בקשר: "היכונו למגע לזכרו של של דימה. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים".

יעקב שטרן , כ"ו בתמוז תשע"ה

יעקב שטרן
יעקב שטרן
עצמי

תא''ל גולן מימון שלום רב,

היום לפי הפרסומים צפויים פקודיך, חיילי מצ''ח, לחקור את סא''ל נריה ישורון, מג''ד בחטיבה 7 בחשד שאישר ירי אל עבר מרפאה בעזה לאחר מות פקודו במהלך מבצע "צוק איתן".

חקירה רגישה שכזו, באופן טבעי מתנהלת תחת מעקב הדרגים הגבוהים ביותר, הן בפרקליטות הצבאית והן במשטרה הצבאית החוקרת שתחת פיקוחך האישי, ומכאן מכתבי.

אינני בא אליך בטענה כלשהי שלא הוענקה למג''ד ולחייליו תעודת ההערכה על פועלם במבצע. מילא שנשמעה ביקורת על תפקודם, מילא שלא מפרגנים לאותם חיילים שסיכנו את נפשם כדי להילחם ולהגן וכעת הם מוצאים את עצמם מואשמים במעשים שלא עשו.

מילא.

אבל זימון לחקירה פלילית? נראה שכעת הגענו לשיא שלילי חדש. הרי אתה בעצמך יודע שבוצע תחקיר צבאי ע''י מפקדיו, שתחקרו בצורה יסודית את הירי ומצאו שהפקודה להשמיד את המבנה מוצדקת, אז מה קרה עכשיו? מה מצאתם לאחר שנה שלמה לשוב ולבדוק?

יש גורמים כאלו ואחרים בתקשורת ומחוצה לה שדאגו להדגיש ו"להרעיש", שמדובר בירי על מרפאה. כנראה כהכנה וכלחץ פסיכולוגי להצדקת החקירה.

האם באמת מישהו במצ''ח חושב שמדובר במרפאה? ממתי מרפאה היא מקום לאפסון נשק ותחמושת? ממתי מרפאה היא עמדה קדמית של טרור? "המרפאה" שימשה להכל - רק לא למטרות רפואה ומרפא.

היא הפסיקה להיות מקום חסין ברגע שהפכה להיות עמדת ירי ואיימה על החיילים שלנו. המרפאה הזו הפכה למוצב קדמי של חמאס, שממנו ירו המחבלים על סרן דמיטרי לויטס ז"ל.

ישנה תחושה שמישהו פה נלחץ ונבהל מאיזה פרסום שקרי של בלוגרית פלסטינית והתבלבל. אחרת איך אתה מסביר את הטירוף שהולך פה?!

ומעבר לכך, כקצין בכיר במטכ''ל וכמפקד על אלפי חיילים, איזה מסר וקריאת כיוון חקירה זו מעבירה לדעתך לאותם עשרות קצינים ומפקדים, חניכי קורס מ''פים ומג''דים שנמצאים בימים אלו בהכשרתם המבצעית, ושומעים שמצ''ח מזמנת מג''ד שריון מוערך וכנראה קצינים נוספים לחדרי החקירה בגלל תפקודם המבצעי תחת אש בקרבות "צוק איתן".

אבל האמת, בסופו של דבר מה שהכי עצוב בסיפור הזה, שעיקר מהות המעשה נדחק החוצה. סא''ל ישורון בחר לבצע מטח וירי הצדעה לזכר דימה לויטס, לאחר שתנאי הקרב והסיכונים בשטח לא איפשרו לו לכנס את הפלוגה לשיחת מוטיבציה וניחומים, הצעד הכי בסיסי וטבעי המתבקש ממפקד במקרים שכאלו.

הוא אפילו לא יכל לטפוח לחבריו של דימה על השכם, לא יכל להישיר עליהם מבט מחייך ואבהי, ואז במחווה מרגשת ויוצאת דופן הוא מבקש מחבריו לנשק של סרן לויטס ז''ל להאזין לקשר לדברי הספד שאמר, ואז לבצע ירי הצדעה ממוקד למבנה ששימש לטרור, בדיוק באותה שעה בו התקיימה ההלוויה בהר הרצל, שאליה כמובן לא יכלו לצאת ולהשתתף.

אי אפשר שלא לחוש צמרמורות כששומעים את מילותיו של המג''ד בקשר: "היכונו למגע לזכרו של של דימה. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים" ואת המענה של המפקדים בזה אחר זה "אמן".

אני בטוח שכמפקד וכקצין בכיר אתה יכול להבין ולהעריך את מעשיו אלו של ישורון, ומקווה שבסופו של יום, גם אנשיך, חוקרי מצ''ח, יראו לעם ישראל איזה מפקדים איכותיים ומוסריים יש לו.