האופק היהודי

הצעד הבא בתהליך הגאולה מורכב מביסוס שליטת עם ישראל על ארץ ישראל המערבית, ומהכרה של עם ישראל בזהותו היהודית. שני דברים אלו יקרו ביחד, מפני שהם מאפשרים זה את זה. הכוח שידחוף את עם ישראל לעשות את הצעד הזה הינו יצר ההישרדות

דני חלמיש , כ"ז בניסן תשס"ג

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
הצעד הבא בתהליך הגאולה מורכב מביסוס שליטת עם ישראל על ארץ ישראל המערבית, ומהכרה של עם ישראל בזהותו היהודית. שני דברים אלו יקרו ביחד, מפני שהם מאפשרים זה את זה. הכוח שידחוף את עם ישראל לעשות את הצעד הזה הינו יצר ההישרדות: מדי יום נעשה ברור יותר כי דרך ההתרפסות בפני אומות העולם השונות מובילה אותנו אל האבדון.

כדי לאפשר את הצעד הזה דרושה הכרה של רוב עם ישראל בארבעה עיקרים:
1. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, ולא לאף גורם (ארצי) אחר.
2. הערבים הם אויב ולא ידיד.
3. המטרה היא ליישב את ארץ ישראל, לא להשיג שלום.
4. אין אנו זקוקים להכרה או הסכמה של אומות העולם על מנת להתקיים.

נכון לניסן התשס"ג (04/03 למניינם), מידת ההסכמה בעם לעיקרים אלו היא:

1. רוב העם מקבל שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. לעומת זאת, רק מיעוט חושב שאין לערבים זכות לארצנו, ורק מיעוט לא מוכן לקבל תכתיבים של גורמים זרים (או"ם וכדומה) בקשר לארץ ישראל.

2. רוב העם כיום רואה את הערבים כאויבים; המיעוט שנותר, קטן מידי יום (או ליתר דיוק – מידי פיצוץ).

3. המתנחלים שמו לעצמם למטרה ליישב את ארץ ישראל. בנוסף להם, באופן כללי למדי ניתן לומר כי אלו שעלו ארצה מארצות ערב באו במטרה לעלות לארץ ישראל, בעוד שאלו שעלו מאירופה ברחו מרדיפות והגיעו לישראל. באופן כללי יש נטיה של עולי אשכנז לראות את השלום כמטרה, לעומת עולי ספרד שלהם יש זיקה חזקה יותר לארץ ישראל. למרות זאת, רוב העם רואה כרגע את השלום כמטרה עיקרית.

4. רוב העם אינו מאמין ביכולתנו להתקיים ללא תמיכה כזאת או אחרת מצד אומות העולם.

על מנת לצלוח את המשבר הנוכחי, עלינו לממש את בעלותנו על ארץ ישראל המערבית, וזאת לא מסיבות של בטחון, כלומר נוחות – אלא משום שזו ארצנו, ואין זה צודק שתהיה בידי זרים. ברגע שרק נתחיל בתהליך כזה, ישתנה המצב בצורה הבאה:

· ישמט הבסיס מתחת לטענותיהם של הערבים. כרגע, ניראה לנו ולכן גם לעולם כי לערבים טענה צודקת לבעלות על ארץ ישראל – וזאת מסיבה פשוטה: אנו איננו מכחישים. אם רק היינו אומרים בצורה ברורה שהארץ הזאת שייכת לנו, היו כולם מקבלים זאת - יהודים, או"ם וגם הערבים.

· לא תהיה לאומות העולם אפשרות להפעיל עלינו לחץ כדי שניכנע לערבים, משום שלחץ כזה יהיה בלתי צודק בברור – ומספיק יהיה אם נאמר רק את זאת.

· לא תהיה לערבים האפשרות לטעון כי מעשיהם הרעים והאכזריים מוצדקים, ולחילופין – לנו תהיה האפשרות לפעול בחופשיות על מנת לעצור את תקיפתם אותנו, משום שלא תהיה עוד הצדקה לתקיפה שכזאת.

· תהיה לנו, סוף סוף, מטרה חיובית שניתן להתקדם אליה: מטרה של בעד (ארץ ישראל) ולא של נגד (הטרור); מטרה של בניה (של ישובים חדשים) ולא של הריסה (של ההתנחלויות); מטרה של עתיד (להיות עם חפשי בארצנו) ולא של חדלון (כניעה אינסופית לאויב); מטרה של גאווה (על הצלחות) ולא של בושה (בכשלון מתמשך).

מה שצריכים אנו לעשות כדי לנוע לעבר המטרה הזאת – זה לקבל ולאמץ את ארבעת העיקרים. כל השאר יבוא מאליו.



הכותב גר בגבעה בגוש עציון, והינו חבר מרכז הליכוד מטעם תנועת "מנהיגות יהודית"